לכל ההלכה יומית
כתבו הראשונים "לא יחזיר אחוריו לספר-תורה אא"כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים", וכך נפסק להלכה. וכתבו הפוסקים שאף אין לסדר מקומות ישיבה כשגבם של היושבים כלפי ארון הקודש. אולם ניתן להקל לצורך הלימוד ובפרט בעת מסירת שיעור בהיכל בית-הכנסת כשפני הדורש אל הקהל ואחוריו כלפי ארון הקודש. מפני שהארון הוא רשות בפני עצמה, וגם משום שאין מניחים שם את הכיסא בקביעות, אלא רק בשעת הלימוד. אך כשמתאפשר נכון שלא לשבת ממש בסמיכות לארון הקודש כשהגב כלפיו, ואף בעת דרשה נכון להטות מעט ולא להפנות גב ממש.
רמב"ם הל' ס"ת פ"י, ה"י, תשובת הרמב"ם פאר הדור ע"ח, שו"ע יו"ד סרפ"ב, ס"א, ט"ז שם סק"א, ואו"ח סק"נ, סק"ב, שו"ת מנח"י ח"ה סע"ח, צדקה ומשפט פט"ז הע' ל; הליכות ומנהגי ש"ק ע' צז.