לכל ההלכה יומית
נאמר: "ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו". ודרשו חז"ל שפסוק זה בא ללמד "לסיכה שהיא כשתייה". כלומר, באיסורי תורה, כגון באיסור אכילה ושתיה שנאמר ביום הכיפורים, נחשבת אף הסיכה בכלל האיסור. ונחלקו הפוסקים האם איסור זה קיים אף ביתר איסורי האכילה – האם מותר לסוך בדבר שאסור לאכלו מחמת כשרותו. ויש שכתבו שאמנם ראוי שלא לרחוץ רחיצה של תענוג ולסוך בחומרים אלו. אלא שלמעשה, בסבונים ומוצרים קוסמטיים ודומיהם המיוצרים כיום, גם אם הנם מורכבים משומנים שאינם כשרים, כתבו הפוסקים האחרונים להתיר להתרחץ ולסוך בהם - אפילו למטרת רחיצה של תענוג, כיוון שהרכיבים הבלתי כשרים פגומים מעיקרם, ואין עליהם תואר מאכל כלל.
תהילים קט, יח; שבת פו, א )פ"ט, מ"ד(; נדה לב, א ובתוד"ה "וכשמן" שם; טוש"ע ונ"כ יו"ד סקי"ז; ב"י בבדק הבית יו"ד ספ"ד; מאור השבת ח"ב ס"ל סק"ו.
ראו גם מאותו שבוע
-
מי שלא ברך על נטילת הידיים בבוקר, עד מתי יוכל להשלימה?
יום א'
-
מי ששכח לומר ברכות השחר, ונזכר לאחר תפילת שחרית, עד מתי יכול יברך?
יום ב'
-
מי ששכח לומר ברכות התורה, ונזכר לאחר תפילת שחרית, האם יכול להשלימן?
יום ג'
-
האם מותר לבעל עסק מתחרה, להוזיל את מחיריו על מנת שיבואו לרכוש ממנו?
יום ה'
-
האם מותר בשבת לפתוח בקבוקי שתייה חדשים?
יום ו'