האם מותר לפתוח או לקשור אריזות מזון באמצעות חוט הברזל המיועד לכך?

בין ל"ט-המלאכות שהיו במשכן נימנו מלאכות "הקושר" ו"המתיר" שכן היו זקוקים ל"חילזון", כדי לצבוע בדמו את יריעות-המשכן, ובכדי לדוג אותו השתמשו ברשת העשויה מחוטים הקשורים זה-לזה ולפעמים היה צורך אף להתיר חלק מהקשרים בכדי להוסיף חוטים לרשת אחרת, בה חסרים חוטים להשלמת הרשת, מכך למדו שקשירה והתרת קשר הינן מלאכות האסורות בשבת. ומן-התורה מלאכות אלו אסורות רק ב"קשר של-קיימא", כלומר בקשר המיועד להתקיים לעולם, שכן מלאכות אלו במשכן נועדו על-מנת שיישארו לעולם, אולם אם אמור להיות קשור רק עד זמן מסויים מותר מן התורה, אלא שחכמים אסרוהו; ונחלקו הראשונים האם איסור קשר של-קיימא נאמר רק בקשר של "מעשה-אומן" אך למעשה כיוון שאין אנו בקיאים בהגדרה זו, מחמירים בכל הקשרים החזקים כגון קשר כפול ואין לקשור או להתיר קשרים אלו בשבת.

על-אף שאסרו חכמים קשירה והתרת קשר אף אם הוא קבוע לזמן מסויים, עם-זאת קשר שעשויים להתירו באותו יום עצמו, או אפילו כזה שרק ייתכן כי יתירו באותו-היום מותר לקשור ולהתיר. ולמשל בבגד שקושרו בעת לבישתו ובערב אמור להתירו אף שיתכן שבסופו של דבר לא יתיר את הקשר באותו-היום, הקשירה מותרת. (ובקשר כפול יש להחמיר כמבואר בס"ב בשו"ע שם)

דנו הפוסקים האם מותר להשחיל את שרוכי-הנעליים בשבת, ולמעשה פוסק אדה"ז שאם הרצועות היו מושחלות כבר בנעליים ואחר-כך נשמטו מותר לחזור ולהשחילן בשבת, בתנאי שאין הדבר כרוך בטרחה, וכן בתנאי שלא יקשור את ראשי החוט על-מנת שלא יצא מהנקב. ולכן כיום שקצוות השרוכים כבר מהודקים בפלסטיק וכן יש טבעת ברזל סביב הנקבים שבתוכם משחילים את השרוכים, כך שניתן להשחילם בקלות, מותר בשבת להחזיר לנעל את השרוכים שנשמטו.

קשר שבדעתו שיישאר לעולם נחשב כקשר של-קיימא ואין לקושרו ולהתירו בשבת, וכן קשר שלפעמים קושרו על-מנת שיישאר בקביעות אין לקושרו אפילו אם בעת הקשירה לא חשב שתהיה הקשירה בקביעות, שמא ישאיר קשר זה לנצח. מטעם זה כתבו הפוסקים שאין לקשור את קרשי הציצית בשבת גם אם מתכוון שקשירה זו תשמש אותו רק לשבת זו, שמא ישאיר קשרים אלו בקביעות. וכן אסור אפילו להדק את הקשרים שהתרופפו בציצית, ומובא בשם הרבי שבעת בדיקת הציציות בשבת יש לאחוז את הקשר, שמא יבוא לקשור את הציצית.

דנו הפוסקים אודות קשירה בשבת של ידון הזיהוי המצוי בבתי-רפואה לצורך אימות הילוד והיולדת או חולים ל"ע, האם נחשב כהידוק בלבד ואינו כקושר, או שמא הידוקו אסור כקשירה האסורה בשבת שכן לא ניתן לפתחו לעולם, אלא שלאחר השימוש קורעים ומשליכים אותו לאשפה. וכיוון שהזיהוי במקרה זה הוא נחוץ מבחינה בטיחותית, יש לסמוך על המקלים בזה, אלא שאם הדבר מתאפשר ראוי להשתדל לקשור זאת ע"י נכרי; וכתבו הפוסקים שמותר להסיר את הידון בשבת באמצעות קריעתו דרך קלקול.