האם נשים חייבות בסעודת מלווה מלכה?

אמרו חכמים: "לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי-שבת", ואף אם אין בכוונתו לאכול יותר מכזית, כגון שאינו רעב, עליו לערוך את שלחנו כפי שרגילים לעשות בכל סעודה גמורה, שאף הוא מכבוד השבת "כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר" מסיבה זו נקראת הסעודה בשם "מלווה-מלכה". כמו כן יש נוהגים להרבות נרות במוצאי-שבת, יותר משאר לילות החול כדרך שמלווים את המלך, וכן ציין הרבי שהבעש"ט ותלמידיו נהגו להרבות בנרות במוצאי-שבת, ויש אומרים שאצל הרבי לא ראו הנהגה זו, והיו שהבחינו שבבית הרבי דלקו כל מנורות החשמל בשעה זו.

כתבו הפוסקים שסעודת "מלווה-מלכה" אינה חובה כל-כך אלא מצווה מן המובחר, עם-זאת מדייק הרבי שלכאורה מציווי חז"ל לסידור השולחן במוצאי-שבת נסוב רק על עריכת השולחן ולא על החיוב לאכול סעודה, ולכן המקור לעריכת "מלווה-מלכה" נובע מהעובדה שכאשר בני-ישראל היו במדבר, ירדה כמות של מן שהספיקה לסעודות השבת וגם לסעודה של אחרי השבת, ולפיכך סעודת מוצאי-שבת קשורה אף היא לסעודות השבת, ולשיטת הרמב"ם היא מעיקרי סעודות השבת; ונהוג שלא לפשוט את בגדי השבת לאחר הבדלה אלא להישאר עמם במוצאי-שבת, כך שסעודת "מלווה-מלכה" נאכלת כשלבושים עדיין בבגדי שבת.

מי ששבע מאכילת שבת ואינו יכול לאכול פת בסעודת "מלווה מלכה", יכול לאכול מזונות או דברים שדרך ללפת בהם הפת כגון בשר ודגים, ואם אינו יכול רשאי להסתפק באכילת פירות, אולם לכתחילה יש לאכול פת, וכן הוא מנהג הרבי להקפיד ליטול ידיים לאכילת פת בסעודת "מלווה-מלכה". וכתבו הפוסקים שטוב לבשל במוצאי שבת בשר, או תבשיל אחר לכבוד סעודה זו, ולא להסתפק בשארית האוכל שנשארה מהשבת, אלא לבשל במיוחד לכבוד סעודה זו. עוד כתבו הפוסקים שמי שאינו יכול לאכול כלל סעודת "מלווה-מלכה", לכל הפחות יטרח להכין סעודה זו לאחרים, וילמד מאמרים על סעודה זו ודיניה.

אמרו חכמים שה' בישר לדוד המלך שפטירתו תהיה בשבת, ויש שכתבו שלכן בכל מוצאי-שבת היה דוד עורך סעודה על כך שחלפה שבת נוספת והוא עדיין בחיים. לפיכך סעודה זו נקראת גם בשם "סעודתא דדוד מלכא משיחא". ומביא הרבי מכתבי האריז"ל שבסעודה זו יש לומר: "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא", וכן הוא מנהג הרבי. כמו כן מביא הרבי שזמן סעודה זו מסוגל לבקש על הגאולה. ונהגו לעשותה ברוב עם, ומנהגנו לערוך את התוועדויות "מלווה-מלכה", בבתיהם של החסידים.

אמרו חכמים "חמין במוצאי-שבת מלוגמא", כלומר – שתיית מים חמים, ורחיצה במים חמים במוצאי-שבת מסוגלים לרפואה. מעבר לכך מובא בפוסקים המנהג להשתמש לשתייה במוצאי-שבת במים חדשים, ולא במים שכבר נמצאים בכלים משבת. מפני ש"בארה של מרים" עוברת בכל מוצאי-שבת אל כל הבארות והמעיינות, ומי שפוגע בה ושותה ממימיה מתרפא מיד. ולכן נוהגים לשאוב מים חדשים במוצאי-שבת שאולי יזדמן לידם מים מבארה של מרים; על מנהג זה הזכיר הרבי שכיוון שאדה"ז הביא מנהג זה, לכן גם כיום יש מקום למנהג זה.