האם שאר משקאות נפטרים בברכה מעין שלוש?

כל הפירות שסחטן, אין ברכת מימיהם בורא פרי העץ אלא שהכל. אבל היין מפני חשיבותו שסועד ומשמח הלב קבעו לו ברכה לעצמו והיא בורא פרי הגפן. וכאשר שתה מן היין כשיעור רביעית (שהוא 86 מ"ל), מברך לאחריו ברכה מעין שלוש (ולכתחילה לא ישתה משיעור 'כזית' ועד שיעור של 'רביעית').

יין שנשתנה טעמו לטעם חומץ מברך עליו שהכל נהיה בדברו – גם אם נשאר בו ריח היין, כיון שהשתנה טעמו לרעה. וכן אם עירב בו משקה אחר עד שאיבד את טעם היין מברך עליו שהכל נהיה בדברו. אבל אם נשאר בו טעם היין – גם אם הוא מריח כריח החומץ או שעירב בו משקה אחר ונשאר בו טעם היין מברך עליו בורא פרי הגפן (ולא יוסיף על היין יותר מחצי, וי"א שמים יכול להוסיף עד 3/4 מהכמות של היין. וביין הנמכר מעורב בו כבר הרבה מים, ואין להוסיף).

המעוניין לשתות יין ומשקים שונים, יברך ברכה ראשונה על היין בורא פרי הגפן וכל שאר המשקאות נפטרים בברכה זו, ולא יברך על שאר המשקאות. ובתנאי שהמשקאות היו לפניו בעת הברכה, או שהיה בדעתו אף עליהם בשעת הברכה; וכן השומע קידוש מאחר וטעם מהיין, אינו מברך על שאר משקים ששותה, אבל אם לא טעם מהיין צריך לברך.

יין ששתה לפני הסעודה אין צורך לברך אחריו ברכה אחרונה גם אם שתה שיעור של רביעית, מפני ששתיית היין באה לפתוח את התיאבון לסעודה, ולכן הוא טפל לסעודה ויוצא בברכת המזון שמברך בסוף סעודתו; אבל השותה יין סתם ללא קשר לסעודה ולאחר מכן החליט לסעוד את סעודתו, עליו לברך ברכה אחרונה לפני הסעודה, ואם נזכר באמצע סעודתו יברך ברכה אחרונה כשנזכר, אבל אם נזכר לאחר שבירך כבר ברכת המזון לא יברך ברכה אחרונה.

המעוניין לשתות יין בתוך הסעודה עליו לברך בורא פרי הגפן לפני השתיה מפני שהוא משקה חשוב, אך ברכה אחרונה אין לברך עליו כיון שהוא נפטר בברכת המזון. אבל מי ששתה יין לפני הסעודה, גם אם בשעת ברכת היין עדיין לא התיישב לסעודה, ואחר כך התיישב לסעודה – לא יברך על היין בסעודה כל עוד הוא באותו החדר ולא יצא מהחדר בינתיים לסעוד בחדר אחר (אא"כ כיוון על כך בפירוש).