טעה ולא הזכיר קדושת היום בברכת המזון – כיצד ינהג?

בכל שבת בה קוראים קריאה נוספת מעבר לקריאת הפרשה, קוראים ל"שניים מקרא ואחד תרגום" רק את פרשת השבוע, ועל כן בשבת בה חל ר"ח טבת קוראים לשמו"ת את פרשת מקץ, ואין צורך לקרוא את הקריאות השייכות לראש-חודש ולחנוכה. לאחר קריאת "שמו"ת", נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה הנקראת בציבור, ואף את יתר ההפטרות, ועל כן למעשה כשחל ר"ח טבת בשבת יש לקרוא את הפטרות: פרשת מקץ, הפטרת שבת ראש-חודש, והפטרת שבת חנוכה.

מוציאים שלשה ספרי תורה קוראים ששה קרואים בפרשת מקץ, והעולה שישי קורא עד סיום הפרשה. אחרי עליית השישי מניחים את ספר התורה השני על שולחן הקריאה ומגביהים את הספר הראשון, אחר כך עולה השביעי בספר התורה השני, וקוראים מ"וביום השבת" עד "ונסכו". אחרי עליית השביעי – לפני הקדיש – מניחים את ספר התורה השלישי על שולחן הקריאה. אומרים קדיש ומגביהים את הספר השני כאשר הספר השלישי מונח על שולחן הקריאה. עולה המפטיר, וקורא את קריאת החנוכה ליום זה: "ביום השישי", ומגביהים את הספר השלישי.

כשחל ר"ח טבת בשבת ובבית הכנסת אין שלשה ספרים, יקראו בס"ת ראשון ששה קרואים בפרשת מקץ, ואחרי עליית השישי יגללו את הס"ת הראשון לקריאת המפטיר, ומניחים את ספר התורה השני על שולחן הקריאה ומגביהים את הספר הראשון. בס"ת השני יעלה השביעי לקריאה של ראש-חודש, ולאחר מכן יגידו קדיש, לאחר הגבהת ספר-התורה השני, לוקחים שוב את הספר הראשון למפטיר וקוראים "ביום השישי". ואם יש רק ספר-תורה אחד יקראו בו את כל הקריאות ויקפידו שלא להפסיק בין סיום עליית "שביעי" לקדיש, אלא מיד בסיום הקריאה וברכת התורה יאמר חצי קדיש, את הספר מגביהים רק אחרי הקריאה האחרונה.

בשבת זו קוראים בציבור את ההפטרה של שבת חנוכה – "רני ושמחי", ולאחר סיום ההפטרה מוסיפים פסוק ראשון ופסוקים אחרונים של הפטרת שבת ראש-חודש ושל שבת ערב ראש-חודש: ("כה אמר ה' השמים כסאי"; "והיה מדי חודש"; "ויצאו וראו", וחוזרים שוב על הפסוק "והיה מדי חודש"; ואחר כך מוסיפים: ויאמר לו יהונתן; ויאמר יהונתן לדוד).

בתפלת מוסף של שבת ראש-חודש טבת אחר ברכת "הא-ל הקדוש", במקום "תקנת-שבת" אומרים "אתה יצרת". וכן מוסיפים "ועל-הניסים" בברכת "מודים" לפני "ועל כולם". אם טעה ולא הזכיר את ראש-חודש ואוחז עדיין בתפלתו, יחזור לתחלת "אתה-יצרת", אולם אם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה. ואם טעה ולא פרט את קרבנות המוספים של שבת או ראש-חודש, יצא כיוון שהזכיר באופן כללי בנוסח התפלה "כמו שכתבת עלינו בתורתך". ואם הזכיר שבת ור"ח בתוך הברכה וטעה רק בחתימת הברכה והזכיר רק שבת או רק ראש-חודש, יכול להשלים תוך כדי דבור, ואם עבר זמן זה לא יחזור.