כיצד מחשבים את זמן ימי השמחה?
בסיום הסעודות הנערכות בשבעת הימים שלאחר החופה, מברכים 'שבע ברכות' לאחר ברכת המזון. שבעה ימים אלו אינם נמנים "מעת לעת", אלא יום החופה נחשב ליום אחד, ו"מקצת היום – ככולו", כשהלילה שלאחריו נחשב כבר ליום השני. השעה הקובעת לעניין זה היא שעת הקידושין (מסירת הטבעת מהחתן לידי הכלה), באם הקידושין היו לאחר צאת הכוכבים, נחשב היום שאחר החופה כיום הראשון וממנו מונים את ימי המשתה, ואם היו בבין השמשות, שזמן זה הוא ספק יום ספק לילה, מונים את שבעת הימים מהיום החולף, משום ש"ספק ברכות – להקל".
מקורות:
ראה שו"ע אה"ע סס"ב ס"ו ברמ"א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סקל"א ס"ו. וראה מ"ש בזה הגרמ"ש אשכנזי בהוספות לקובץ "בקדש פנימה" (ע' 102). ואף שיש הסוברים שמתחילים למנות מזמן הברכות, מקובל להורות למעשה שהוא מעת הקידושין, וכדמוכח מדפסק הרמ"א באה"ע סס"א ס"א שאף שלא ברכו הוי החופה נישואין גמורים, ומ"ש הרמ"א שזמן ז' ימים הם לאחר ז' ברכות, הוא לאפוקי שלא יסברו שהוא לאחר הסעודה אלא אפי' לאחר החופה. וראה מ"ש בזה בארוכה הרב מיכאל שלמה אבישיד בספרו "מחנה מיכאל" אה"ע סי"ד. וראה הנישואין כהלכתם פי"ד ס"ד-יב.