כיצד ננצל את הימים האחרונים של חודש אלול?

ימי חודש אלול מסוגלים הם במיוחד לתשובה, שכן מצינו שבימים אלו התרצה ה' למחול לישראל על חטא העגל ארבעים יום לאחר מתן תורה: בשעת החטא התעורר חרון אף מלמעלה על כך, משה רבינו העתיר בתפילה והזכיר זכות אבות והצליח לעכב את העונש. אולם גם לאחר רדתו מההר ושבירת הלוחות, עדיין היה על משה רבינו להמליץ טוב על ישראל, ולכך שב ועלה להר סיני. היה זה בראש חודש אלול בו עלה משה רבינו להר בפעם השלישית והחל משה רבינו בסדר של תפלות ובקשת סליחה ורחמים, עד שביום הכיפורים נתקבלה תשובתם של ישראל לגמרי, וירד משה לתת לישראל את הלוחות השניים ולבשר להם כי ה' יתברך סלח להם. כך שארבעים הימים שמתחילת חודש אלול ועד יום הכיפורים הם הימים המסוגלים ביותר לתשובה ולחשבון נפש.

אמרו חכמים: "בראש חודש-אלול אמר הקב"ה למשה: "עלה אלי ההרה" והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה. והקב"ה נתעלה (אותו היום) באותו שופר, שנאמר: "עלה אלקים בתרועה". "ולכן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חודש-אלול בכל שנה ושנה, כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה"; סדר התקיעות הוא: תקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה שברים תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה. ומתחילים לתקוע מיום א' אלול, שהוא יום ב' דראש חודש אלול. וביום א' דראש חודש אין תוקעים בציבור, אך נוהגים לתקוע בו בכדי להתלמד.

הימים אשר מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים הינם ימי רחמים ורצון, ומסוגלים לתשובה יותר מכל השנה. על כן צריך כל אדם לפשפש במעשיו, ואם ימצא דברים שצריכים תיקון – ישוב ויתקנם. ומעורר הרבי על כך שבכחם של ימי חודש אלול לתקן את כל ימי השנה, שכן בתאריכי החודש של אלול החל מ-א' אלול, בכל אחד מהם פועלים על כל ימים אלו בחדשי השנה שחלפה – ועד ליום כ"ט באלול שמתקן את כל ימי כ"ט ואף ימי ל' בשנה החולפת.

כיון שימי חודש אלול הם ימים מיוחדים ומזומנים לתשובה, על כן נהגו כל ישראל בימים אלו להרבות בתחנונים ובאמירת תהלים. מעבר לכך, הורה הבעש"ט בשם מורו הידוע אחי' השילוני לומר בכל יום – מיום שני דראש חודש אלול עד יום הכיפורים, שלשה פרקי תהלים. ביום א' פרקים א' עד ג', ביום ב' פרקים ד' עד ו', וכן הלאה. וביום הכיפורים שלושים וששה פרקים. מי שלא התחיל לומר את פרקי התהלים בסדר זה ביום ב' דראש חודש, יתחיל לומר את פרקי התהלים השייכים לאותו יום שעומד בו, ואת אשר החסיר – ישלים. נוהגים לומר ג' פרקים אלו בציבור, לאחר אמירת שיעור תהלים היומי, ולפני אמירת הקדיש יתום.

י"ב ימים האחרונים של חודש אלול הינם כנגד י"ב חדשי השנה, יום כנגד חודש. דהיינו, ח"י אלול כנגד חודש תשרי – וכן הלאה. בכל יום יש לערוך חשבון נפש ולהיזכר מה קיבל על עצמו בחודש השייך לאותו יום – הן ב'סור מרע' והן ב'עשה טוב', ומה קיים בפועל.