כיצד סדר קריאת התורה כשחל ר"ח טבת בשבת?

בכל שבת בה קוראים קריאה נוספת מעבר לקריאת הפרשה, קוראים ל"שניים מקרא ואחד תרגום" רק את פרשת השבוע, ועל כן בשבת בה חל ר"ח טבת קוראים לשמו"ת את פרשת מקץ, ואין צורך לקרוא את הקריאות השייכות לראש-חודש ולחנוכה. לאחר קריאת "שמו"ת", נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה הנקראת בציבור, ואף את יתר ההפטרות, ועל כן למעשה כשחל ר"ח טבת בשבת יש לקרוא את הפטרות: פרשת מקץ, הפטרת שבת ראש-חודש, והפטרת שבת חנוכה.

כשחל ר"ח טבת בשבת ובבית הכנסת אין שלשה ספרים, יקראו בס"ת ראשון ששה קרואים בפרשת מקץ, ואחרי עליית השישי יגללו את הס"ת הראשון לקריאת המפטיר, ומניחים את ספר התורה השני על שולחן הקריאה ומגביהים את הספר הראשון. בס"ת השני יעלה השביעי לקריאה של ראש-חודש, ולאחר מכן יגידו קדיש, לאחר הגבהת ספר-התורה השני, לוקחים שוב את הספר הראשון למפטיר וקוראים "ביום השישי". ואם יש רק ספר-תורה אחד יקראו בו את כל הקריאות ויקפידו שלא להפסיק בין סיום עליית "שביעי" לקדיש, אלא מיד בסיום הקריאה וברכת התורה יאמר חצי קדיש, את הספר מגביהים רק אחרי הקריאה האחרונה.

בשבת זו קוראים בציבור את ההפטרה של שבת חנוכה – "רני ושמחי", ולאחר סיום ההפטרה מוסיפים פסוק ראשון ופסוקים אחרונים של הפטרת שבת ראש-חודש ושל שבת ערב ראש-חודש: ("כה אמר ה' השמים כסאי"; "והיה מדי חודש"; "ויצאו וראו", וחוזרים שוב על הפסוק "והיה מדי חודש"; ואחר כך מוסיפים: ויאמר לו יהונתן; ויאמר יהונתן לדוד).

בתפלת מוסף של שבת ראש-חודש טבת אחר ברכת "הא-ל הקדוש", במקום "תקנת-שבת" אומרים "אתה יצרת". וכן מוסיפים "ועל-הניסים" בברכת "מודים" לפני "ועל כולם". אם טעה ולא הזכיר את ראש-חודש ואוחז עדיין בתפלתו, יחזור לתחלת "אתה-יצרת", אולם אם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה. ואם טעה ולא פרט את קרבנות המוספים של שבת או ראש-חודש, יצא כיוון שהזכיר באופן כללי בנוסח התפלה "כמו שכתבת עלינו בתורתך". ואם הזכיר שבת ור"ח בתוך הברכה וטעה רק בחתימת הברכה והזכיר רק שבת או רק ראש-חודש, יכול להשלים תוך כדי דבור, ואם עבר זמן זה לא יחזור.

מוסיפים בברכת-המזון "ועל-הניסים", בברכה שניה לפני "ועל-הכל". לפני ברכת "ובנה-ירושלים" אומרים "רצה" ואח"כ "יעלה-ויבוא", ובהרחמן מזכירים שבת ור"ח. שכח לומר "ועל-הניסים" אחרי חתימת הברכה, דינו ככל ימי החנוכה שיכול להשלים ב"הרחמן" (לפני 'הרחמן הוא יזכנו'); שכח לומר "רצה" ו"יעלה-ויבוא" ואמר שם ה' שבברכת "בונה-ירושלים": יסיים הברכה, וכל זמן שלא התחיל עדיין ברכת 'הטוב והמטיב', אומר ברכת 'שנתן שבתות למנוחה' וחותם בקדושת השבת ור"ח, אך אם שכח רק אחד מהם יזכיר רק מה ששכח. התחיל "הטוב-והמטיב" ונזכר ששכח "רצה" (בסעודה ראשונה ושנייה): יחזור לתחילת ברכת-המזון וכשחוזר ומברך אינו צריך לשוב ולומר "ועל-הניסים" אבל יאמר יעלה-ויבוא; והשוכח רק יעלה-ויבוא והתחיל "הטוב-והמטיב" אינו חוזר.