כיצד עושים את עירוב התבשילין?

יום-טוב החל ביום שישי, מדין התורה מותר לבשל מיום-טוב לצורך שבת (כשמבשל בשעה מוקדמת – כדלקמן), אך צוו חכמים שיש להתחיל במלאכת ההכנה לשבת כבר בערב יום-טוב על-ידי 'עירוב-תבשילין" (תבשיל ומאפה שמכינים כבר מערב יום-טוב עבור השבת). ונכון לעשותו כבר בבוקרו של ערב החג או כבר בליל ערב החג – אם יוצא לדרך , וכן נהוג להכריז ולפרסם תזכורת בערב החג, בכדי שלא ישכחו לעשותו, וניתן לעשותו עד כניסת החג (וגם בבין השמשות). 

אף שבנוסח העירוב מובא שהוא עבור כל צרכי השבת, עירוב התבשילין נועד להתיר רק את הכנת צרכי הסעודה בחג עבור השבת, ולכן מותר להדיח כלים עבור סעודות השבת ולהכין את צרכי הסעודה. אך דברים שאינם מצרכי הסעודה אסור לעשותם אף שעשו 'עירוב-תבשילין', ולכן אסור בחג להביא יין ממקום אחר לצורך סעודת הלילה , וכן אסור לגלול את ספר התורה בכדי שיהיה מוכן לקריאת השבת, וכן אסור להדליק נר עבור יאר-צייט שיחול בשבת. אך מותר  לטבול בחג לכבוד שבת אף שאינו מצרכי אכילה. 

עירוב התבשילין מועיל ומאפשר לבשל בחג עבור השבת, רק בתנאי שהמאכל מוכן וראוי לאכילה כבר ביום-טוב עצמו, כך שעקרונית יהיה ניתן לאכול את המאכל שבישל בחג כבר ביום-טוב עצמו. ולכן באם רוצים לבשל עבור השבת יש לוודא שיהיה המאכל מוכן קודם השבת, ובאם לא אסור להכינו. 

לכתחילה יש להשתדל להתחיל את סעודת החג לפני תחילת שעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה), בכדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון. וראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה. את סעודת החג ניתן להמשיך עד השקיעה, ואח"כ אין  להמשיך לאכול כיון שחלה חובת קידוש. במצב זה ישנה אפשרות לפרוס מפה על הפת, ולערוך קידוש באמצע הסעודה, אלא שלמעשה לא נוהגים כן, אלא מברכים ברכת-המזון, מתפללים קבלת שבת וערבית של ליל שבת, ולאחר מכן מקדשים ועורכים את סעודת ליל-שבת.

לאחר שסיים להכין את כל צרכי השבת מותר מעיקר הדין לאכול את העירוב, אך מצוה מן המובחר לשמור את פת העירוב ל'לחם משנה' ולבצוע אותה בסעודת שבת. ויש נוהגים לצרף אותה ללחם משנה בכל אחת מסעודות השבת, ולבצוע אותה בסעודה שלישית ואם אינו אוכל פת בסעודה שלישית, יבצע אותה בשבת בסעודה שניה.