לכל ההלכה יומית
מעיקר הדין האוכל מוצרי חלב רכים, מותר לו לאכול בשר לאחר שניקה את ידיו, קינח פיו והדיחו. אלא שלמעשה על פי הזוהר נוהגים אנו להמתין ביניהם שעה. וכשאוכלים גבינה קשה ורוצים לאכול בשר מעיקר הדין יש צורך להמתין אחריה שש שעות. למעשה, רוב הגבינות המוקשות שהמשווקות בימינו כולל (גבינה-צהובה) אינם בגדר ההלכתי של גבינה קשה, מלבד בגבינת פרמזן וגבינת קצ׳קבל וכדומה. ובנוגע לגבינה צהובה יש שהחמירו בהמתנת 6 שעות לאחריה.
ש"ך יו"ד סי' פט ס"ק טז; פמ"ג שפ"ד שם סקט"ז; ספר הכשרות פ"י, מט-נ ובהערות שם.
ראו גם מאותו שבוע
-
האם ההמתנה בין בשר לחלב היא בכל מגע של הפה עם בשר?
יום א'
-
ממתי מתחילים לחשב את זמן ההמתנה בין הבשר לחלב?
יום ב'
-
האם ישנו חיוב לחפש שאריות בשר בפה לאחר המתנת 6 שעות?
יום ג'
-
ממתי מתחילים לחנך את הילדים בהמתנת 6 שעות?
יום ד'
-
דבר חריף שנחתך בסכין בשרי, האם יש צורך להמתין בין אכילתו לאכילת מוצרי חלב?
יום ו'