לכל ההלכה יומית
נאמר "אמור ואמרת", ופרשו חכמים להזהיר גדולים על הקטנים. מצוות זו חלה בשלבים, אולם כבר מלידה מצווה האב שלא לתת לבנו איסור, וגם מאכלים שאסורים מדרבנן, אסור לגדול להאכיל את הקטן. מובן שכבר מלידה אסור לתת לקטן בפיו בשר וחלב יחד. אולם לגבי ההמתנה בין בשר לחלב, מעיקר הדין אין חיוב להקפיד על כך לפני שהילד מגיע לכלל הבנה, אלא שראוי לחנכו בהדרגה: תחלה להמתין כפי זמן המרווח הרגיל שלו בין הסעודות, כמובן שאם התינוק אכל בשר וצריך לאכול את ארוחתו החלבית מטעמי בריאות או לצורך שינה, יש לתת לו מיד, אך לא ממתק חלבי. ומיד כשמתאפשר הדבר מצד הילד ראוי לחנכו להמתין 6 שעות.
יבמות קיד, א; טוש"ע ושו"ע אדמוה"ז או"ח סשמ"ג. חלק”י ח”ב סי’ פ”ח וח”ג סי’ קמ”ז; קובץ רז"ש עמ' 62
ראו גם מאותו שבוע
-
מהו סדר הנענועים של הלולב ומיניו בחג הסוכות?
יום ב'
-
מתי מתחייבים בברכת "לישב בסוכה"?
יום ג'
-
כשאוחזים בכלי בעת הטבלתו – האם זו חציצה?
יום ה'
-
האם מותר בשבת להשרות עלי חסה במים מפני חרקים?
יום ו'
-
אין נתונים