מהו שיעור הסכך הדרוש לסוכה?

בטעמה של מצוות ישיבה בסוכה נאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", כשהכוונה על ענני הכבוד שהגנו על ישראל מפני השמש. כמה הלכות נלמדות מן הדמיון שבין הסוכה לענני הכבוד וביניהם – מקום בניית הסוכה, למדו חכמים שיש להעמיד את הסוכה תחת כיפת השמים דווקא כפי שהיו 'ענני הכבוד'. על כן, אין לבנות סוכה תחת עץ או תחת מרפסת – גם אם היא גבוהה מאד. הלכות נוספות קיימות בבחירת מקום הסוכה שמטרתם לוודא שהמקום ראוי לבניית הסוכה מבלי לפגוע בתושבי והולכי העיר, וכן יש להקפיד שלא לבנותה במקום שידוע לו שיגרם לו צער בישיבתו בסוכה, כגון: במקום שיש שם פרעושים וזבובים, או ריח רע.

שיעור גודל הסוכה המינימלי הוא שבעה טפחים (כ-57 ס"מ) על שבעה טפחים. ומעיקר הדין, סוכה שיש לה שלוש דפנות הרי היא כשרה לכתחילה, אלא שמנהגנו לעשות לסוכה ארבע דפנות (שלימות). גובה הסוכה צריך להיות לפחות עשרה טפחים. כשתחתית הדפנות תהיה לפחות בתוך שלשה טפחים הסמוכים לקרקע. אך אם היו גבוהות שלשה טפחים מן הקרקע, הסוכה פסולה.

את הדפנות מותר לעשות מדברים הפסולים לסכך. אך לא יעשה אותם מדבר שריחו רע. צריך להקפיד שהדפנות יהיו בנויות היטב שלא יזוזו ברוח מצויה. ועל כן אין לעשות דפנות מסדינים או יריעות ניילון בלבד, (אף אם הם מתוחים היטב), אך ניתן להשתמש בסדינים ויריעות אלו כאשר ישנם מלבדן דפנות כשרות של מוטות יציבות מברזל, עץ וכדומה.

יש להיזהר שלא להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה (כגון כלים, או עצים שהשתמשו בהם לבנייה), וכן שלא להניח על הסכך דבר המקבל טומאה, שמא יבואו לעשות את הסכך עצמו מדברים המקבלים טומאה. אך אם הסכך יכול לעמוד ברוח מצויה, ורוצה לחזקו שלא ייפול בעת רוח חזקה – מותר לעשות זאת בדבר המקבל טומאה.

דפנות העשויות ממוטות ברזל, הרי הם מקבלים טומאה ואין להניח עליהם את הסכך. לכן , המנהג הנפוץ הוא להניח קורות עץ דקות ('לייסטים') של עץ מעל גבי הדפנות, ועליהם להניח את הסכך. אלא שעם כל זה, סוכה שהעמידו בה את הסכך על דבר המקבל טומאה, כגון: ברזלים – אף שעשו שלא כדין, מותר לשבת בה לכתחילה.