לכל ההלכה יומית
מנהגנו על פי הזוהר והאריז"ל, שקודם נפילת-אפיים אומרים וידוי וי"ג מידות, אותם יש לומר בציבור ובעמידה; ועל-פי דברי חז"ל על הפסוק "והחי ייתן אל ליבו", שכשאדם מתחרט על עוונותיו, כותש ומכה על הלב, לומר שהוא הגורם לעוונות. כמו-כן מבארים שההכאה היא באמצעות היד, כיוון שהידיים הן עדים על כל מעשי האדם, וכאמור: "יד העדים תהיה בו בראשונה". לכן בעת הווידוי נוהגים להכות באגרוף על החזה (מעל הלב), על כל מילה הכאה אחת, וכן מנהגנו שמכים גם ב"ואנחנו הרשענו" וכדומה.
דברים יז, ז; קוהלת ז, ב; קהלת רבה פ"ז עה"פ ובמתנת כהונה שם; אגרת הטיול חלק הרמז אות י'; כה"ח סקל"א, אותיות ה, ח; ספר המנהגים חב"ד ע' 11 וע' 66; וראה מעשה מלך ע' 24.