לכל ההלכה יומית
על יום הכיפורים נאמר: "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש". ודרשו חז"ל שכוונת התורה היא להורות - "הכינו עצמכם בתשיעי לעינוי העשירי, שתאכלו ותשתו בתשיעי כדי שתוכלו להתענות בעשירי", ומצוה זו היא מאהבת הקב"ה לישראל שציווה להתענות יום אחד בשנה – לטובתם לכפר עוונותיהם; וגם בתענית זו רוצה הוא שלא יינזקו, ולכן ציווה שיאכלו וישתו תחלה שלא יזיק להם העינוי, ואסור להתענות בערב יום הכיפורים. ואמרו חכמים ש"האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי", ונוטל שכר על תענית של יומיים. ויש לאכול ביום זה כשיעור אכילה של יומיים, ולפחות יאכל שתי סעודות – סעודת שחרית, וסעודה מפסקת.
ויקרא כג, לב. יומא פא, ב. טושו"ע ונו"כ ושו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תרד. סדור אדה"ז. לקו"ש חל"ט ע' 363 והע' 46. וש"נ. והיו שהידרו לאכול דוקא בשתי הידים. כך נהג גם רבי לוי יצחק ע"ה אביו של הרבי - המלך במסיבו ח"ב ע' קיב. לקו"ש חכ"ט ע' 319.