מה התירו לכבס בחול המועד?

איסור עשיית מלאכה בחג, נאמר במפורש בתורה רק ביום הראשון של החג וביומו האחרון. ולמדו חכמים ממדרש הפסוקים, שימי חול-המועד אסורים אף הם בעשיית מלאכה, אלא שישנם מלאכות המותרות בהם. ומסרם הכתוב לחכמים לומר איזו מלאכה מותרת ואיזו אסורה. ובארו חכמים שכיוון שעיקרם של החגים ניתנו לישראל כדי שיעסקו בהם בתורה; לכן נאסרה בהם המלאכה. וכל שאסרו לעשות בחול-המועד, אסור אף לומר לגוי לעשותה עבור ישראל.

לדעת הרבה פוסקים מלאכה גמורה אסורה מהתורה, ואם היא נעשית לצורך המועד או כדי למנוע הפסד מותרת, וחכמים עשו סייג לתורה ואסרו כל דבר שיש בו טרחה יתירה ואינו לצורך המועד, למרות שאין בעשייתו מלאכה, כגון העברת דירה, אסורה בחול-המועד, הואיל ויש בכך טורח רב.

כיוון שמצווה להסתפר ולהתגלח לקראת החג, אסרו להסתפר בחול-המועד. על אף שמכוון הוא לצורך המועד, מפני שחששו שידחו את התספורת לחול-המועד, ויכנסו לחג כשהם מגודלי שיער. אולם כשלא הסתפר מחמת אנסו כגון שהיה אסור בתספורת מדיני אבלות ר"ל, מותר לו להסתפר בצנעה ואפילו ע"י ספר יהודי ואף בשכר אם לא מצא מי שיספרו בחנם. כמו כן נטילת ציפורניים בחול המועד מותרת רק בשינוי, כגון בפיו אך לא באמצעות כלי, ומי שנטל ציפורניו כבר בערב החג ורוצה ליטול שוב בכלי לקראת החג השני או שבת חול-המועד כמנהגו בכל ערב-שבת ויום-טוב, יש לו על מי שיסמוך, אבל המנהג שלא ליטלם כלל.

מלאכת הכתיבה אסורה אף היא בחול-המועד ככל המלאכות, ומותרת רק לצורך רבים או לצורך המועד, ונהגו לכתוב בשינוי קצת (שורה ראשונה באלכסון). וכתיבה אומנותית כגון כתיבה באותיות מרובעות, גרפיות ואף ציורים אמנותיים אסורים בחול-המועד, אלא אם כן נדרשת היא לצורך-רבים לצורך המועד או לצורך-מצווה, או שהדבר מוגדר כ"דבר-האבד", כלומר כאשר ישנה הברקה של חידוש תורה שלא תשמר לולא הכתיבה. ומותר לתת לילד בחול-המועד לכתוב ולצייר ציורים פשוטים לצורך תענוג ושעשוע, ומעל גיל מצוות ראוי לעשות זאת בשינוי מעט. גם מכתיבה במחשב יש להימנע בחול המועד, אך קלה היא מכתיבה רגילה, ולכן במקום שהוא צורך המועד ניתן לכתוב במחשב מבלי להדפיס, וכן צילום אסור במועד אלא-אם-כן הצילום מתעד דבר לא רגיל המוגדר כ"דבר-האבד".

מותר לתקן תקלה חיונית בבית ובכליו בחול-המועד בדבר המוגדר כ"מעשה-הדיוט", אך לא ב"מעשה-אומן" בדברים פשוטים שאינם כרוכים בעבודה מקצועית, אלא אם כן זהו "דבר-האבד", אולם אם התקלה הייתה ידועה קודם החג ודחו את התיקון לחול-המועד התיקון אסור, אלא במצב שיש בו חשש סכנה. במקרה חיוני שהתירו בו "מעשה-אומן" במועד, יש לעשות זאת ע"י פועל נכרי, ואם אינו מוצא נכרי יכול להביא יהודי בחנם, ובמקרה שאינו מוכן לעבוד בחנם עדיף (אם אפשר) שישלם לו בהבלעה.