מי שלא דקדק בתפלתו האם יצא?

המתקשה להתפלל בלשון הקודש, בעת שמתפלל בציבור יכול להתפלל אף בשפה אחרת, אבל המתפלל ביחידות עליו להתפלל בלשון הקודש מפני שהמלאכים מליצי היושר אינם מכירים שאר שפות, אבל תפלת הציבור אינה צריכה למלאך שנאמר "הן א-ל כביר ולא ימאס". ומי שכלל אינו מבין לשון הקודש עדיף שיתפלל תמיד בלשון שמבין ויכוון בתפילתו, מאשר להתפלל בלשון הקודש ללא כוונת הלב.

אודות הזהירות שלא לשנות את נוסח התפילה, מבאר הרבי על פי הידוע שראשוני ראשונים דייקו בכל עניני תפלה ועד לתיבה, והיו שוקלים וסופרים מספר מנין תיבות התפלות והברכות. וכיוון שהוזהרנו "אל תבהל על פיך, ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים", וכפי שהזהיר האריז"ל אפילו בקשר לפיוטים, שהתקבלו רק הפיוטים "שנתקנו ע"ד האמת, אך אלה האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דבורם בלא ידיעה כלל"; ובפרט יש להיזהר שלא לשנות מנוסח התפלה בסידור אדה"ז שכידוע בירר וקבע את נוסח התפלה על פי ששים סדורים שהיו לפניו.

החפץ לשנות את נוסח התפילה שהורגל בו לנוסח מבורר יותר, נכון העניין ורשאי לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד או לנוסח האר"י ז"ל. כמו כן אם התפלל בנוסח ספרד יכול לשנות לנוסח האר"י ז"ל, ובתנאי שקיבל על עצמו לעבור לנוסח זה בצורה מוחלטת, אבל מי שהתפלל בנוסח האר"י ז"ל אינו יכול לשנות את נוסח תפילתו ולהתפלל בנוסח ספרד או בנוסח אשכנז, וכן מי שהתפלל בנוסח ספרד אינו יכול לשנות את נוסח תפילתו ולהתפלל בנוסח אשכנז.

המתפלל בבית הכנסת שהנוסח שם שונה מנוסח האר"י ז"ל שרגיל בו, יתפלל לעצמו בנוסח האר"י ז"ל, אך יחד עם זה יזהר שלא לבלוט בזה שמתפלל בנוסח שונה. ואם מוכרח הוא להיות שליח ציבור – כאשר הוא 'חיוב' – ותפילתו בנוסח שונה ממה שמתפללים הציבור בבית כנסת זה ויודע ששינוי הנוסח עלול לגרום למחלוקת – עליו להישמר מלגרום מחלוקת בענין זה.

לגבי התפלה בהברה האשכנזית בה התפללו רבותינו נשיאנו, כותב הרבי, שההברה איננה כמו נוסח התפלה, דהיינו שהתפלה בנוסח רבותינו היא הנוסחה המובחרת, עם זאת לגבי ההברה אין צורך להעדיף את ההברה האשכנזית המקובלת בחב"ד, כי מבחינה הלכתית אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כמנהג אבותיו. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל התפילה תהא בהברה אחת ולא לערב הברות שונות בתפלה (גם לא באמירת 'שם השם').