לכל ההלכה יומית
נהגו ישראל להביא את הילדים לבית הכנסת לנשק את ספרי-התורה, ולחנכם (בגיל שמסוגלים לכך) להקשיב לקריאת-התורה, תוך השגחה שלא יפריעו במהלך התפלה וקרה"ת. וכן נהגו להביא את הקטנים שהגיעו לחינוך, לבית-הכנסת לשמוע את התקיעות בראש-השנה, ולהקפות בשמחת-תורה; וכן לשמיעת קריאת-המגילה, ומפורסם המנהג עליו עורר הרבי אודות הבאת התינוקות לשמיעת עשרת-הדברות; בכמה הזדמנויות דיבר הרבי אף על הבאת ילדות לבית-הכנסת ואף לעזרת-הגברים ואפילו לאחר גיל שלוש עד שיגיעו לכלל חינוך והבנה בזה. אלא שילדות מעל גיל שלוש המובאות לבית-הכנסת, חייבות כמובן להתלבש בצניעות הראויה.
רמ"א או"ח סקמ"ט ס"א. וראה שם סתרפ"ט ס"ו (לעניין מגילה). וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקצ"ב ס"ח. ערוה"ש או"ח סתקפ"ט ס"י (לעניין שופר). סה"ש ה'תשמ"ט ח"א ע' 5 הע' 25. התוועדויות תנש"א ח"א ע' 173 (ילדות בעזרת גברים). לקו"ש חי"ח ע' 448 (צניעות מגיל 3). וראה סה"ש ה'תנש"א ח"א ע' 379 הע' 1 (נישוק ס"ת). לקו"ש חכ"ג ע' 250 ואילך. חכ"ח ע' 315 (לעניין עשה"ד).