מתי מסיימים את הקדיש שלאחר הקריאה בתורה?

בתפלת המנחה של שבת לאחר "אשרי" אומרים "ובא לציון", במקום קדושת ובא לציון הנאמרת בכל יום בבוקר, מפני שבשבת ויום-טוב שמאריכים בתפילת שחרית ומוסף, הניחוהו עד המנחה. ותקנו לומר במנחת השבת לפני קריאת התורה את הפסוק "ואני תפלתי", מפני שקודם פסוק זה נאמר: "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר", ודרשו חכמים שאמר דוד לפני ה' "רבונו של עולם אין אומה זו כשאר אומות העולם – אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין, ואנו לא כן אלא אף על פי ששתינו ואני תפלתי לך ה'".

כיוון שאמירת "ואני תפלתי" נתקנה כשבח על כך שישראל אינם כיתר האומות – שאף לאחר סעודה ומשתה מתאספים לשמוע תורה לכן הנהיגו לומר זאת בתפלת מנחה של שבת לפני קריאת התורה, בה היו הכל מתאספים לשמוע את התורה. בעת אמירת "ואני תפלתי" נוהגים לעמוד. ציבור שאין להם ספר תורה, יאמרו "ואני תפלתי" מיד אחרי "ובא לציון" (בלי קדיש ביניהם), ולאחר מכן יאמר הש"ץ חצי קדיש, ויתחילו תפלת לחש.

עזרא תיקן, שבכל שבת במנחה יקראו לשלושה אנשים לספר התורה – עשרה פסוקים או יותר מפרשת שבוע הבא, טעם התקנה הוא מפני שהמתעסקים בסחורה כל ימות השבוע, אינם באים לשמוע קריאת התורה בשני וחמישי, לפיכך תיקן בשבילם קריאה יתירה בשבת במנחה, שהם פנויים ויבואו לשמוע. אפילו אם חל יום-טוב להיות בשבת, קוראים בפרשת שבוע הבא, ולא בפרשת יום-טוב – שאין עניין ליום-טוב כלל לקריאת התורה במנחה, שהרי אלמלא שבת אין קריאת התורה ביום-טוב במנחה.

נוהגים לומר שלשה פסוקי "צדקתך", והם משמשים כעין "צדוק הדין" על שלשה צדיקים שנפטרו בשעה זו: יוסף משה ודוד. אולם בכל יום שאין אומרים בו תחנון כשחל בחול – כשחל בשבת אין אומרים "צדקתך". עם זאת, בשבת מברכים אומרים "צדקתך" (אלא אם כן הוא ערב ראש חודש, או מועד אחר שאין אומרים בו תחנון כשחל בחול, או שיש חתן בבית הכנסת).

נוהגים לומר פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות אחרי תפילת מנחה, פרק אחד בכל שבת. וכותב אדה"ז שיש נוהגים כך כל שבתות הקיץ, וכך מנהגנו. לפני הפרק אומרים את המשנה "כל ישראל", ולאחריו את המשנה "רבי חנניא בן עקשיא". כדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד יקבל על עצמו שנוסף על אמירת פרקי אבות בכל שבת משבתות הקיץ – יוסיף וילמד בעיון משנה אחת (לכל הפחות) עם הפירושים של מפרשי המשנה, כל אחד לפי מדתו.