עד היכן צריכים המים לכסות את היד בעת הנטילה?

תיקנו חכמים ליטול ידים לפני הסעודה, ואמרו רז"ל המזלזל בנטילת ידים דהיינו שאינו רוחץ ומשפשף יפה אלא במעט מים כגון רביעית בצמצום, בא לידי עניות ר"ל; והמהדר בנטילת ידים – שנוטל בשפע, בא לידי עשירות, וכפי שהעיד על עצמו רב חסדא שהיה רוחץ ידיו מלא חפניו מים, ונתנו לו מלא חפניים של טובה. ומכל מקום לא יכוון ליבו כדי להתעשר – שנמצא עובד על מנת לקבל פרס אלא יעשה לכבוד קונו.

נטילת הידיים צריכה להיות מכח אדם ולא שיישפכו המים מאליהן. ובשעת הדחק כאשר אין ברשותו כלי הראוי לנטילת ידים אך ברז המים מחובר למיכל, יכול לשפוך מן הברז, אלא שעליו להקפיד לפתוח ולסגור את הברז בכל שפיכה ושפיכה וגם להקפיד שיבואו המים על כל שטח היד בבת אחת. אולם בברזים המצויים בימינו שהמים באים מכח משאבת מים ולא מכלי (כגון המים הקרים שבברז), אין ליטול ידים מהם בלי כלי.

לאחר נטילת יד ימין בעודנה רטובה יש להיזהר שלא לגעת ביד שמאל שאיננה נטולה, בכדי שלא יטמאו המים מן היד שאינה נטולה, ואם נגע צריך לנגבה היטב ואחר כך יחזור ויטול, וכן אם נגע בה אדם אחר שלא נטל את ידיו או נגע בלחלוחית המים שעל הכלי שבאה מידי אדם שנטל ידיו רק פעם אחת, בכל המקרים הללו – צריך לנגב ידו ולחזור וליטול את אותה יד שנטמאה.

לאחר הבדיקה שהידיים נקיות לחלוטין מבלי דברים שיחצצו בין המים לידיים, לוקח הנוטל את הכלי ביד ימינו ממלא בו מים ומעבירו לשמאלו, ושופך מיד שמאל על יד ימין ואחר כך מעביר הכלי ליד ימין ושופך באמצעות המגבת על יד שמאל, ויש לשפוך ג' פעמים על כל יד. ויגביה ידיו (כנגד הלב ) ויברך "על נטילת ידים", לאחר מכן משפשף ידיו זו בזו (מהמים שנשארו מהנטילה השלישית) לטהרה יתירה, אח"כ ינגב היטב את הידיים במגבת.

אם שכח לברך לפני שפשוף ידיו זו בזו – יברך לפני שמנגב את ידיו. ואם שכח לברך אף לפני הניגוב – יברך לאחר הניגוב (והמסופק האם ברך, לא יברך מפני הספק). אבל לאחר שבירך המוציא שוב אינו מברך על נטילת ידים.