לכל ההלכה יומית
על הפסוק "ושננתם לבניך", דרשו חכמים "אלו התלמידים", ועל כן מצווה ללמד תורה ילדים אחרים אף שאינם בניו, אלא שהחיוב ללמד אחרים תורה מוטל על השייך לכך וכבר רכש את דרכי הלימוד, ועליו להפריש מזמן לימודו בכדי ללמד לאחרים. ובשיחות הקודש מעורר הרבי רבות אודות חשיבות ונחיצות הדבר בדורנו. ובכמה הזדמנויות כותב הרבי שיש בזה סגולה להיפקד בבנים, כיוון שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, כך שע"י 'ושננתם לבניך אלו התלמידים', יבואו לקיום הציווי 'לבניך' כפשוטו, בבניהם ממש.
דברים ו, ז וברש"י שם (וראה הביאור בזה בלקו"ש ח"ט ע' 33 ואילך); שו"ע אדה"ז יו"ד הל' ת"ת פ"א ס"ט; אג"ק ח"י ע' קעא; התוועדויות תשמ"ב ח"ב, ע' 822, תשד"מ ח"ג ע' 1983; אג"מ אה"ע ח"ד סכ"ו אות ד.