לכל ההלכה יומית
על טהרת כלי מדיין נאמר "וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", מכך למדו דין טבילת כלים. ונחלקו הראשונים האם הוא מהתורה או מדרבנן, שאלה זו נוגעת לסמכותו של הקטן. שכן, בדברים הצריכים כוונה וכוונתו ניכרת ממעשיו, בדבר שהוא מדרבנן ניתן לסמוך על הקטן. ודעת הרבה פוסקים שהיא מן התורה. למעשה כתבו הפוסקים שעיקר הטבילה היא התוצאה שהכלי יהיה טבול, ולא מעשה הטבילה. ואין צורך בכוונה. עם-זאת, מאחר ולדעת הרבה טבילת כלים מדאורייתא, קטן אינו נאמן להעיד על טבילת כלים. אך מותר לתת לו להטבילם כשגדול רואה את הטבילה ומעיד ע"כ לאביו. ויש שהקלו וכתבו שבכלי זכוכית שהטבילה מדרבנן, נאמן הקטן לומר הטבלתי.
עבודה זרה עה, ב; חולין יב, ב; יג, א; תרוה"ד סי' רנ"ז; טושו"ע ונ"כ יו"ד סק"כ; ט"ז שם ס"ק ט"ז; שו''ע אדה''ז יו''ד ס"א סקמ"ב; רעק"א יו"ד סק"כ
ראו גם מאותו שבוע
-
האם נכון שאשה תלמד תורה שבעל-פה?
יום א'
-
כיצד להישמר מייחוד בביקור אצל רופא?
יום ג'
-
סוד שנאסר לגלותו האם האיסור כולל גם לבת הזוג?
יום ה'
-
האם מותר לפתוח בשבת את גגון עגלת התינוק?
יום ו'
-
אין נתונים