שכח לומר "יעלה ויבוא" בתפלות חוה"מ, כיצד ינהג?

אמרו חכמים: "בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר . . ועכשיו . . אין שמחה אלא ביין". וכיוון ששמחת החג נוהגת כל ימי החג כולל בחול המועד, לכן ישנו חיוב לשתות לפחות רביעית יין בכל יום מימי המועד, אך יש להימנע משתייה מופרזת. ולגבי אכילת בשר, כתבו הפוסקים (שלמרות שעיקר מצוות שמחה היא בבשר שלמים; עם זאת, גם כיום) יש מצווה באכילת כזית בשר בהמה, ואם קשה לו יאכל לפחות בשר עוף. ונוהגים שהמפה החגיגית תהיה מונחת על השולחן בכל ימי חול המועד כביום טוב.

אף שמעיקר הדין אין חובה לאכול פת בימי חול המועד, עם זאת כתבו הפוסקים שיש בכך מצווה. לגבי מספר הסעודות החשובות שעורכים במועד, יש שכתבו לערוך שתי סעודות חשובות בלילה וביום, ויש שכתבו שדי בסעודה אחת ונהוג לעשותה ביום, אך גם את סעודת הלילה מצווה לערוך בחגיגיות . וטוב להוסיף דבר מאכל בסעודת יום שני דחג הפסח (ט"ז בניסן) לזכר סעודת אסתר שהייתה ביום זה ובו ביום נתלה המן.

נאמר "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך", ואמרו חכמים: "חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל", ושמחה זו היא מצות עשה מן התורה. ונפסק להלכה שחייב אדם לשמח את אשתו בבגדים ותכשיטים לפי ערך ממונו, ואם אין לו אפשרות לכל הפחות יקנה לבני ביתו נעליים חדשות לכבוד החג. ואם יש לאשה די בגדים לחג ואין לה צורך בבגד נוסף, צריך לשמחה בדברים אחרים, כגון בכלי בית ודומיהם. כמו כן יש לקנות לילדים ממתקים ומיני מגדים, לכבוד המועד, ולעשות דברים שמביאים אותם לידי שמחה.

שכח לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון בחול המועד, אם נזכר לפני שאמר את שם ה' בברכת "בונה ברחמיו ירושלים", יאמר "יעלה ויבוא" וימשיך כסדר. אך אם נזכר לאחר שהזכיר את שם ה' יסיים את הברכה "בונה ברחמיו ירושלים. אמן" ואחר כך יאמר "ברוך אתה ה"א מלך העולם אשר נתן מועדים לעמו ישראל…" כפי שנדפס בסידור אחרי ברכת "בונה ברחמיו ירושלים". אך אם נזכר לאחר שכבר התחיל ברכת "הטוב והמטיב", ואפילו רק אמר את המילה "ברוך" בלבד יסיים את ברכת המזון ואינו חוזר.

אחד מהטעמים לאיסור עשיית המלאכה בחול המועד הוא משום שעיקרם של החגים ניתנו לישראל כדי שיעסקו בהם בתורה; וכפי שכתב בספר החינוך: "כי לא לעסוק במלאכה הוקבעו ימי חולו של מועד, כי אם לשמוח לפני השם, רוצה לומר להתקבץ במדרשות ולשמוע נועם אמרי ספר". ויש להוסיף בלימוד התורה בימי המועד יותר משאר ימים.