הלכה יומית

ימי הספירה נקבעו כימי אבלות על פטירת תלמידי רבי עקיבא, וכן משתדלים לתקן בהם את היחסים שבין אדם לחברו. לגבי דיני האבלות וזמן חלותם קיימים חילוקי מנהגים בין העדות, יש שכתבו לנהוג באבלות מתחלת ימי הספירה עד ל"ג בעומר, ויש שכתבו שהאבלות היא מר"ח אייר עד ימי ההגבלה, ויש שהחמירו מצד הספק לחוש לכל הדעות ולנהוג באבלות בכל ימי הספירה לבד מיום ל"ג בעומר, וכך נוהגים למעשה. ולעניין תספורת נוהגים על-פי האריז"ל שלא להסתפר עד ערב חג השבועות.

אודות דיני האבלות הנהוגים בימי הספירה מזכיר אדה"ז שלשה איסורים: א) איסור נישואין; ב) איסור התספורת; ג) איסור עריכת ריקודים ומחולות. בדברי האחרונים הוסיפו ביתר פירוט שיש להימנע אף משמיעת זמרה מכלי נגינה או הקלטה של שירים המלווים בכלי נגינה. כמו כן מובא בפוסקים שאין לחדש בגד; וכן שאין לברך ברכת "שהחיינו" בימי הספירה מפני שאין ראוי לשמוח וכתוצאה מזה לומר "שהחיינו והגיענו לזמן הזה" בימים המהולים בעצב. וכך מנהגנו, אלא שבשונה מימי "בין המצרים" בהם אין מברכים כלל "שהחיינו" ואף בשבת, הבהיר הרבי שבשבתות ספירת העומר וכן בל"ג בעומר מברכים ברכת שהחיינו.

דנו הפוסקים אודות המוזמן לחתונה בימים בהם אנו נוהגים אבילות ואחרים לא. יש שכתבו שכיוון שלחתן והכלה מותר להינשא, אין איסור על המשתתפים לשמוח עמהם אף באם הם נוהגים איסור נישואים בזמן זה. לעומתם פוסקים רבים הסתייגו והורו, שעל אף שהחתן והכלה מותרים להינשא, אם המוזמן נוהג בדיני האבלות בימים אלו, אינו רשאי להשתתף ברקודים (אלא רק בחופה).

בימים אלו, נוהגים שלא לשמוע מוזיקה, כמו בכל ימי הספירה. מנהגנו שאין מסתפרים עד ערב שבועות. וכשהסתפרו בשלושת ימי הגבלה קודם ערב חג השבועות לא הייתה רוח כ״ק אדמו״ר הרש״ב נ״ע נוחה מזה. אודות נישואין בימי ההגבלה, בשנים הראשונות הורה כ״ק אד״ש להחמיר גם לגבי נישואין בימים אלו, אולם בשנים האחרונות התיר חתונות בשלושת ימי הגבלה.

שנים עשר אלף זוגות (24 אלף) של תלמידים היו לו לרבי עקיבא ונפטרו בתקופה קצרה – בימים שבין חג הפסח לחג השבועות: "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". מסיבה זו כתבו הפוסקים שיש לנהוג בספירת העומר מקצת מנהגי אבלות, וכן משתדלים לתקן בהם את היחסים שבין אדם לחברו, ועושים זכר לתלמידי רבי עקיבא בימים אלו בכדי ללמדנו להתרחק מהשנאה, קנאה, גאווה והכבוד ולקנות מדת האהבה והענווה והשלום.

אמרו חכמים כי שנים עשר אלף זוגות (24 אלף) של תלמידים היו לו לרבי עקיבא ונפטרו בתקופה קצרה – בימים שבין חג הפסח לחג השבועות: "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". מסיבה זו כתבו הפוסקים שיש לנהוג בספירת העומר מקצת מנהגי אבלות, וכן משתדלים לתקן בהם את היחסים שבין אדם לחברו. בתורת החסידות מבואר כי הטעם הפנימי לשלילת דברים המשמחים הוא, מפני שאלו ימי דין ומטעם זה גם תלמידי רע"ק נסתלקו באותו הפרק.

כחלק מדיני האבלות על תלמידי רבי עקיבא אין מסתפרים בימי ספירת העומר, וכך נפסק להלכה בשלחן ערוך. ואף שלהלכה ישנם חילוקי דעות ממתי ועד מתי אין להסתפר, אך למעשה – מנהגנו שאין מסתפרים עד ערב חג השבועות. לגבי תספורת הילד הראשונה – אפשערניש – במלאות לו ג' שנים בימי הספירה, הורה הרבי, שאת ענייני החינוך יש להתחיל מיד ביום הולדתו, אך את גזיזת השערות יש לדחות לל"ג בעומר. ואם יום הולדתו חל לאחר ל"ג בעומר, אין להקדים את התספורת, אלא יש לעשותה בערב חג השבועות.

אמרו חכמים: "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא .. וכולן מתו בפרק אחד" והורו הגאונים שכיוון שנפטרו בין פסח לחג השבועות, לכן אין להרבות בשמחה בימים אלו. ודנו הפוסקים לגבי ברכת שהחיינו בזמן זה, ולמעשה, אנו נוהגים שאין מברכים שהחיינו, אך בשבת ובל"ג בעומר אפשר לברך. מן הדין אין איסור בקניית בגדים חדשים בימי הספירה, אלא שמדברי כמה ראשונים משמע שיש להימנע מכך, ומי שחושש לדבריהם יש מקום לחומרתו, אך הזקוק לכך, יכול לקנות בגד חדש וחשוב בימי הספירה, ולחדשו בשבתות או אחר הספירה, כיוון שבימינו לא נהוג לברך על קניית בגד חדש.

כחלק מהאבלות על תלמידי רבי עקיבא, כתבו הגאונים שלא להרבות בשמחה בימי הספירה ונפסק להלכה שלא לעשות ריקודים, מחולות ושמחות יתירות בימים אלו. וכתבו האחרונים שכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים שונים. לדעת פוסקים רבים במקרים מסוימים ניתן להקל, כגון המלמד נגינה לשם פרנסה. ולגבי השמעת מוזיקה בסעודת מצווה, נהוג להימנע מכך, ובפרט שלא לערוך ריקודים ומחולות. ויש שנמנעו מלערוך אף הכנסת ס"ת בימי הספירה. בנוגע למוזיקה בכינוסי ילדים הורה הרבי שאף לאחר ל"ג בעומר, יש לערוך סיום מסכת בכדי לצאת מידי ספק.