הלכה יומית

בהפטרה שנקראת בשבת הראשונה של "תלתא דפורענותא" מתואר גילוי הנבואה לירמיהו הנביא "ואמר מקל שקד אני רואה". ומבואר על כך שהשקד "משעת חניטתו עד גמר בישולו עשרים ואחד יום כמנין ימים שבין שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר לתשעה באב שבו נשרף הבית". ועוד אמרו על ימים אלו ש"כמו שכ"א ימים שמראש השנה עד הושענה רבה תולדות ליבון, עוון וכפרה עליהן, כן גם כ"א ימי הפורענות מי"ז תמוז עד תשעה באב תולדות ליבון עוונות, כי הצרות וייסורין מכפרים, כמו שאמרו הגלות מכפרת".

על אף כל המאורעות שפקדו את עמנו בימים אלו, לא תקנו בתלמוד תקנות מיוחדות לציין את הצער והאבלות של שלושת השבועות עד לראש חודש אב, עם זאת מצינו מנהגי אבלות שנהגו בהם ישראל החל מי"ז בתמוז. והיו אף שציינו שימים אלו הנם שלושת השבועות בהם התענה דניאל ואמר: "אני דניאל הייתי מתאבל . . לחם חמודות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאות שלושת שבועים ימים".

בין מנהגי האבלות בימים אלו, מצינו שחסידים הראשונים נהגו שלא לאכול פרי חדש ולא לרכוש בגד חדש בשלושת השבועות, בכדי שלא לברך עליהם "שהחיינו", שאין זה מן הראוי לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות. וכך למעשה פשט המנהג שלא לברך "שהחיינו" בימי בין המצרים, ואפילו בשבתות "בין המצרים". עם זאת, כתבו הפוסקים שבמקרה שאם לא יברך יפסיד הברכה כגון אבי הבן בעת פדיון הבן – יברך ברכת שהחיינו.

אף שלמנהגנו אין מברכים "שהחיינו" על בגד חדש, עם זאת המנהג למעשה שלא לקנות או ללבוש בגד חדש שיש בו חשיבות, כגון חליפה וכדומה בימי בין המצרים. אולם מותר לקנות ולהשתמש בכל דבר חדש שיש בו משום הכרח חיוני, כגון משקפיים . כמו כן מותר לתפור בגדים חדשים, וב'תשעת הימים', אסור. אך בגדים שנקרעו מותר לתקנם אפילו בתשעת הימים.

רצוי שלא להיכנס לדירה חדשה בימים אלו עד ט"ו באב, ומה טוב שידחה את העברת הדירה לחודש אלול שהוא חודש-הרחמים, אולם באם לא מתאפשר הדבר ימתין לפחות עד לאחר תשעה-באב. אם בכל זאת מוכרחים לעבור לדירה בימי בין-המצרים, יכניס לשם כמה חפצים לפני י"ז-בתמוז, כדי שייחשב שכבר נכנסו אז לבית; ובכלל רצוי אף בשאר ימות-השנה להכניס לדירה תחלה סידור, חומש, תהלים, תניא, לחם ומלח. גם לדירה שכורה רצוי להיכנס לאחר תשעה באב אם מתאפשר הדבר. לגבי תיקונים בבית כתבו הפוסקים להתיר תיקונים צביעה וכדומה לפני תשעת הימים, אבל החל מר"ח אב אסור לעשות צביעה מיוחדת וכדומה, ומותר לעשות רק דברים המוכרחים.

כתבו הפוסקים שכיוון שעל קניית רכב חדש לא מברכים שהחיינו, מותר לקנותו בבין המצרים עד ראש חודש אב, במיוחד אם נדרש הדבר לצורך פרנסה; כמו כן כלי בית יקרים החביבים כגון מזגן ויתר מוצרי החשמל וילונות וכלים יקרים, מותר לקנותם עד ר"ח; אמנם, לכתחילה רצוי להימנע מקניית כל הדברים הנ"ל כשאין בכך צורך מיוחד, כיון שזו קנייה משמחת. אולם באם לא יקנה כלים אלו עתה ייגרם לו הפסד עקב עליית מחירים, או שלא ימצא שוב לקנותם מותר לקנותם בימים אלו; ובאם מתאפשר עדיף לשלם עליהם ולהשאירם בחנות עד לאחר תשעה באב.

כחלק מדיני האבלות בתשעה באב אמרו חכמים, שאין לרחוץ בו, וכתבו הראשונים שנהוג לאסור רחיצה אף בשבוע שחל בו תשעה-באב, ולמעשה נפסק להלכה (בקרב הנוהגים כדעת הרמ"א, וכ"ה מנהגנו) שכבר מר"ח מנחם-אב חל איסור רחיצה. איסור רחיצת הגוף לתענוג הוא אפילו כאשר רוחץ בצונן, אולם מותר אדם לרחוץ את פניו ידיו ורגליו במים צוננים בימים אלו, ומותר להפיג צינתם שלא יהיו קרים אלא שלא יהיו חמים כאלו שנהנה מהם.

אלו שמזיעים הרבה כגון בעת עבודתם וכן המתגוררים במקומות החמים שמזיעים שם הרבה, מותר להם לרחוץ את מקומות הזיעה אפילו במים חמים. וכן מי שאין גופו נקי מותר לו לרחוץ גופו אפילו במים חמים בכדי שיהיה נקי, אלא שהמוכרח לרחוץ במים חמים בימים אלו לא יעשה זאת בפרהסיה כגון במקווה, אלא בביתו.

תינוקות וילדים בגילאים בהם הם מתלכלכים תדיר, וכן ילדים קטנים שרגילים לרחצם בכל יום, מותר לרחצם בימי תשעת הימים, כיוון שאין זו רחיצת תענוג אלא רחיצה לשם העברת הזוהמה. וכן הצריכים להתרחץ לצורך רפואי או צורך הלכתי, יכולים להתרחץ כדרכם גם בימי תשעת הימים כיוון שרוחצים הם מפני הצורך ולא לשם תענוג.

רחיצה של תענוג אסורה בימי תשעת הימים, ועל כן בימים אלו אסור ללכת לים או לבריכה לשם שחייה. וכן אין ללכת למרחץ בכדי להזיע (באמצעות סאונה רטובה וכדומה), אלא אם כן יש בדבר צורך רפואי; ואף לקטנים שהתירו לרחצם בימים אלו, חל איסור זה כיוון שהתירו להם רק רחיצה שיש בה צורך אך לא התירו רחיצה של תענוג. וטבילה במקווה מותרת, וכן הרוחץ בכל ערב שבת מותר לרחוץ בחמין ראשו, פניו, ידיו ורגליו לשבת, והמנהג להקל לרחוץ כרגיל.

מי שעובד כמציל בים ובבריכה ובתוקף תפקידו נדרש ממנו לעבוד בימי תשעת הימים (כגון עבור רוחצים הנוהגים במנהגי הספרדים ומותרים ברחיצה עד לשבוע שחל בו תשעה באב), מותר לו ללכת לעבודתו אף בימים אלו, כיוון שבדרך כלל המציל אינו נכנס לתוך המים אלא אם כן יש בדבר צורך הצלת נפשות, ואז ודאי מותר לו להיכנס, ועל כן מותר לו ללכת לעבודתו כרגיל.

אף שאסרו רחיצה בימי תשעת הימים, אין הגבלה על רחיצת הפנים והפה בימים אלו (חוץ מתשעה באב) ומותר לצחצח שיניים באמצעות משחת שיניים כבדרכו בכל יום. וכן מותר להשתמש בבישום המנטרל ריחות רעים מן הגוף וחומר קוסמטי אל-ריח כגון דאודורנט, ולמרחו או לרסס ממנו במקום זיעה.