הלכה יומית

תשעה באב אסור באכילה ושתיה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשה"מ. מעוברת ומניקות מתענות בתשעה באב. אמנם, באם מדובר בהריון בסיכון, או שחשה חולשה גדולה, וכן אם עלול להיגמר החלב לתינוק שיונק בהנקה מלאה, עליה להתייעץ עם רב מורה הוראה. הנצרך מטעמי בריאות ועל פי הוראת רב – לאכול לחם בתשעה באב יש אומרים שיאמר "נחם" בברכת המזון, לפני ברכת "ובנה ירושלים", ויחתום את הברכה "מנחם ציון ובונה ירושלים", אבל יש אומרים שמחשש 'הפסק' יאמר "נחם" לפני 'הרחמן הוא יזכנו' (ונראה כדבריהם).

אסור להתרחץ בתשעה באב אפילו בצונן, ואפילו להושיט אצבע למים אסור. כאשר פניו או ידיו מלוכלכות, מותר לרחוץ את המקום המטונף בלבד. לנטילת ידיים בבוקר וכן לאחר שמתפנים נוטלים רק עד סוף קשרי האצבעות. סיכה של תענוג אסורה, ולכן אין לשים על הגוף מיני בשמים למיניהם ואף לא מתאפרים ביום זה; אך מותר להתיז חומר ריחני על הגוף (כגון ספריי דאודורנט) לצורך מניעת ריח רע.

אמרו חכמים "אין מברכים על הירח אלא ..כשהוא מבושם ובכלים נאים". כלומר, כיוון שקידוש-הלבנה הינו כהקבלת פני השכינה, יש לעשותו בצורה מכובדת ובשמחה. היות וקידוש- הלבנה נעשה מתוך שמחה נהוג שלא לעשותו בתשעת הימים עד לאחר תשעה-באב. ודנו הפוסקים האם ניתן לעשותו במוצאי תשעה-באב, שכן האבלות ממשיכה עד י' באב. ולמעשה נהוג שמיד במוצאי ט' באב מקדשים את הלבנה, והוסיפו טעמים לכך, היות ושמחים על משיח שנולד אז, וגם כעין נחמה, שנזכה לקבלת פני משיח בן דוד. אלא שנהוג ליטול ידיים, לרחוץ פנים ולנעול נעליים לפני-כן. לגבי שירה בקידוש-הלבנה ביום זה, יש שהקלו בזה, אך ברוב השנים הורה הרבי להחמיר בכך.