הלכה יומית

ערב חג השבועות שחל בשבת, יום שישי (ד' סיון) בקביעות זו דומה הוא לערב החג בכמה דברים, ולכן ביום שישי בבוקר יש להסתפר לכבוד הרגל. כמו כן יש להימנע מלהקיז דם (כגון לתרום דם) ביום זה, כמו בערב חג השבועות. ביום זה יש לתת צדקה עבור שבת קודש וכן עבור החג, ובחו"ל יש לתת צדקה עבור שני ימי החג. וכן יש להכין אש דולקת על מנת שיוכלו להעביר אש לצורך הדלקת נרות יו"ט בצאת השבת.

אסור לעשות כל הכנה בשבת של ערב החג לצורך החג. וגם דבר שאין בו מלאכה כלל – כגון סידור הבית לצורך הלילה, הבאת יין לצורך הקידוש, וכדומה – אסור. כמו"כ אין לגלול את ספרי התורה בשבת עבור קריאת החג. ואף לאחר צאת שבת אסור לעשות מלאכות המותרות ביום טוב לפני אמירת 'ותודיענו'. ואם לא אמר 'ותודיענו' ורוצה לעשות מלאכה המותרת ביום טוב, יאמר תחילה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (בלי שם ומלכות). את נרות יו"ט מדליקים רק לאחר צאת הכוכבים, באמצעות אש הדולקת מערב שבת. לפני הדלקת נרות, אם לא אמרה "ותודיענו" בתפילה, צריכה לומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (בלי שם ומלכות).

בערב חג השבועות יש ליזהר מלעשות (בדיקת או) תרומת דם כשאין בהם צורך מיידי. כמו כן, ראוי ונכון להימנע מלקבוע ניתוחים ביום זה, אם ניתן לדחותם ליום אחר. ערב חג השבועות וחג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה, ויש לנצל זמן זה כראוי. בערב חג השבועות נותנים צדקה גם בעבור חג השבועות.

מצוה על האדם להסתפר בערב יום טוב שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול. כמו כן יש ליטול הציפורנים ולהתרחץ, ונוהגים לטבול במקוה, כדי להיטהר לכבוד הרגל. בבית חיינו וכן בקהילות רבות של אנ"ש, לא נהגו בשטיחת עשבים והעמדת אילנות לכבוד החג בבית הכנסת. אין מנהגנו להדליק נר נשמה לפני יו"ט שאומרים בו 'יזכור'.

לימוד התורה הוא ההכנה הראויה לקבלת התורה. ויש להוסיף בימים אלו בלימוד הנגלה ובלימוד פנימיות התורה. כיוון שחייב אדם מן התורה להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו. לכן צריך קודם החג לקנות לילדיו – מיני מגדנות, ולאשתו – בגדים ותכשיטים כפי ממונו. כדי שיוכל לשמח אותם בחג, על ידי דברים אלו.

מראש חודש סיון עד י"ב בו, ועד בכלל , אין אומרים תחנון. מיום זה ואילך, יש להוסיף יותר באהבת ישראל ואחדות ישראל. כמו כן הרבי מעורר על כך שכדאי ונכון שיתחילו מר"ח סיון ללמוד את הדרוש הנדפס בתורה אור – ד"ה 'בחודש השלישי' בתחילת פרשת יתרו, ולהמשיכו בימים הבאים, ולהסבירו לכל אחד ואחת ואפילו טף, כל אחד לפי דרגתו.

בימי ההכנה לחג השבועות יברכו איש את רעהו בברכת "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות". בימים אלו יש לדאוג שלכל יהודי יהיה את כל הדרוש עבור צרכי החג ובהרחבה. ובפרט בחג השבועות, שהחיוב לאכול ולשמוח בו, גדול יותר מבכל יו"ט. על פי הוראת הרבי יש לארגן לפני חג השבועות 'כינוסים', בקשר ל'זמן מתן תורתנו'; וראוי אשר בכינוסים אלו יעוררו ויפרסמו על כך, שכל ילדי ישראל יגיעו לשמוע את עשרת הדברות בחג השבועות. וכן, להמשיך את הכינוסים ב"חג השבועות" עצמו, וכן לאחרי החג, בימי התשלומין.

מסופר בגמרא שרצו לתקן לקרוא בין פרשיות קריאת שמע גם את עשרת הדברות, אך בטלו זאת "מפני תרעומת המינים", וחששו שהדבר יתפרש שיש הבדלי דרגות בין עשה"ד ליתר חלקי התורה חלילה, ויגרום לחלישות האמונה בתורה. והסתפקו הפוסקים אודות המנהג – להיעמד בעת קריאת עשה"ד. יש שהתנגדו לכך מהטעם האמור בגמרא, ולעומתם היו שאמרו שאין לחשוש ל"תרעומת המינים" מפני שכיום אינם מצויים, ואף צידדו לקיים מנהג זה שעניינו כבוד התורה. וכעין פשרה יש שהציעו לא להיעמד ממש לעשה"ד אלא כמה פסוקים לפניהם. למנהגנו עומדים בעשה"ד כשהפנים אל הס"ת, ויש המספרים שהרבי נעמד מספר פסוקים לפני עשה"ד, אך לעיתים נעמד רק בפסוק "וידבר אלקים".