הלכה יומית

כחלק מדיני האבלות בתשעה באב אמרו חכמים, שאין לרחוץ בו, וכתבו הראשונים שנהוג לאסור רחיצה אף בשבוע שחל בו תשעה-באב, ולמעשה נפסק להלכה (בקרב הנוהגים כדעת הרמ"א, וכ"ה מנהגנו) שכבר מר"ח מנחם-אב חל איסור רחיצה. איסור רחיצת הגוף לתענוג הוא אפילו כאשר רוחץ בצונן, אולם מותר אדם לרחוץ את פניו ידיו ורגליו במים צוננים בימים אלו, ומותר להפיג צינתם שלא יהיו קרים אלא שלא יהיו חמים כאלו שנהנה מהם.

אלו שמזיעים הרבה כגון בעת עבודתם וכן המתגוררים במקומות החמים שמזיעים שם הרבה, מותר להם לרחוץ את מקומות הזיעה אפילו במים חמים. וכן מי שאין גופו נקי מותר לו לרחוץ גופו אפילו במים חמים בכדי שיהיה נקי, אלא שהמוכרח לרחוץ במים חמים בימים אלו לא יעשה זאת בפרהסיה כגון במקווה, אלא בביתו.

תינוקות וילדים בגילאים בהם הם מתלכלכים תדיר, וכן ילדים קטנים שרגילים לרחצם בכל יום, מותר לרחצם בימי תשעת הימים, כיוון שאין זו רחיצת תענוג אלא רחיצה לשם העברת הזוהמה. וכן הצריכים להתרחץ לצורך רפואי או צורך הלכתי, יכולים להתרחץ כדרכם גם בימי תשעת הימים כיוון שרוחצים הם מפני הצורך ולא לשם תענוג.

רחיצה של תענוג אסורה בימי תשעת הימים, ועל כן בימים אלו אסור ללכת לים או לבריכה לשם שחייה. וכן אין ללכת למרחץ בכדי להזיע (באמצעות סאונה רטובה וכדומה), אלא אם כן יש בדבר צורך רפואי; ואף לקטנים שהתירו לרחצם בימים אלו, חל איסור זה כיוון שהתירו להם רק רחיצה שיש בה צורך אך לא התירו רחיצה של תענוג. וטבילה במקווה מותרת, וכן הרוחץ בכל ערב שבת מותר לרחוץ בחמין ראשו, פניו, ידיו ורגליו לשבת, והמנהג להקל לרחוץ כרגיל.

מי שעובד כמציל בים ובבריכה ובתוקף תפקידו נדרש ממנו לעבוד בימי תשעת הימים (כגון עבור רוחצים הנוהגים במנהגי הספרדים ומותרים ברחיצה עד לשבוע שחל בו תשעה באב), מותר לו ללכת לעבודתו אף בימים אלו, כיוון שבדרך כלל המציל אינו נכנס לתוך המים אלא אם כן יש בדבר צורך הצלת נפשות, ואז ודאי מותר לו להיכנס, ועל כן מותר לו ללכת לעבודתו כרגיל.

אף שאסרו רחיצה בימי תשעת הימים, אין הגבלה על רחיצת הפנים והפה בימים אלו (חוץ מתשעה באב) ומותר לצחצח שיניים באמצעות משחת שיניים כבדרכו בכל יום. וכן מותר להשתמש בבישום המנטרל ריחות רעים מן הגוף וחומר קוסמטי אל-ריח כגון דאודורנט, ולמרחו או לרסס ממנו במקום זיעה.

איסור הכיבוס בתשעת הימים הוא לא רק כשמכבס בעצמו אלא אף אסור למסור בגדים למכבסה ואפילו היא בבעלות נכרית, אך אם מסרם למכבסת גוי קודם ראש חודש מותר להם לכבסם אף לאחר ראש חודש. בגד שהתלכלך בתשעת הימים יש אומרים שאין לישרות אותו במים בכדי להקל על כביסתו לאחר התענית (ויש מקילים בזה), ואפילו בבגדי תינוקות אסור לעשות זאת אם אין לו בו צורך מידי. אולם אם נוצר בבגד כתם שעלול לקלקל את הבגד באם לא יטפלו בו מידית, מותר להתיז על הכתם חומר המונע את ספיגתו בבגד או לנקותו על ידי מים, אך יעשה זאת רק על הכתם ולא יכבסו עד אחר התענית. ואבק שדבק בבגד ניתן לנערו בתשעת הימים אך ללא מים.

מעבר לאיסור כיבוס הבגדים בתשעת הימים, נוהגים לאסור אף ללבוש בגדים מכובסים. וכיוון שבתקופה זו שורר חום כבד וישנו צורך להחליף בגדים נהוג ללבוש לפני ראש-חודש לזמן מה (חצי שעה) את כל הבגדים המכובסים שעומדים ללבוש במשך תשעת הימים, ומי שלא הספיק לעשות זאת יניחם לזמן-מה על הרצפה להוריד הבגד מניקיונו, ואח"כ רשאי ללבשם. אך לכבוד שבת מותר ללבוש בגדים מכובסים שלא לבשם עדיין לאחר כביסתם.

איסור לבישת בגדים מכובסים הוא בבגדים החיצוניים כגון חולצות ומכנסיים, שמלות וחצאיות, אך לא בבגדים התחתונים כלבנים וגרביים, שכן בגדים אלו סופגים זיעה ואי החלפתם מסבה צער רב, ועל כן אף בימות החול מותר להחליפם בבגדים מכובסים. כמו כן אין להציע את המיטות במצעים מכובסים (גם לא לכבוד שבת) אלא אם כן התלכלכו מזיעה וכדומה. וכן מותר להחליף סדינים ומצעי מיטה בעבור אורחים שבאו בתשעת הימים (והאורחים יניחו אותם לזמן מה על הרצפה).

כחלק מהאבלות על חורבן בית המקדש אסרו חכמים לכבס בגדים בימי האבלות על החורבן ולמעשה נוהגים באיסור זה מראש חודש מנחם אב, משום שהעוסק בכיבוס בגדים בימים אלו נראה הוא כמסיח דעתו מן האבלות. איסור כיבוס הבגדים הוא אף כאשר אין בכוונתו ללבשם כעת. אלא שבשעת הדחק התירו באופנים מסוימים, כגון מי שאירעו אבל ר"ל וקם מאבלו לאחר ר"ח מנחם-אב מותר לו לכבס בגדיו לצורך הימים שעד תשעה באב, ובשבוע שחל בו תשעה-באב יכבס ללא סבון כביסה. מי שנגמרו לו כל בגדיו לאחר ר"ח מנ"א ואין לו מה ללבוש רשאי לקנות בגדים שצריך ללבוש עד תשעה באב ואם אינו יכול רשאי לכבס רק את מה שצריך לימים אלו, אך בשבוע שחל בו תשעה באב אסור לכבס כלל, אלא אם כן הבגד אינו ראוי כלל ללבישה.

בגדי ילדים קטנים המטנפים בגדיהם בקביעות, וכן בגדים שהתלכלכו בעת הבישולים או כתוצאה מהטיפול בילדים קטנים והאכלתם, ואין בגדים אחרים להחלפה מותר לכבסם אף בשבוע שחל בו תשעה באב (ויתלה הבגדים בצינעה), ויש שהתירו זאת אף לצורך ילדים גדולים. כאשר מכבסים בגדים אלו אסור להוסיף עליהם בגדים נוספים ולכבסם יחד.

כחלק מהאבלות על חורבן בית המקדש אמרו חכמים: "משנכנס אב ממעטים בשמחה", ולפיכך אין עורכים בהם אירועים משמחים, ונמנעים אף ממשא ומתן של שמחה. ואסור לקנות בגדים ומנעלים חדשים או לתת לאומן לעשות לו; ואסרו חכמים בשבוע שחל בו תשעה-באב לכבס בגדים -חוץ מבגדי קטנים כשיש צורך- וכן נוהגים שלא ללבוש בגדים מכובסים. ולמעשה כל דינים אלו שמנו חז"ל על שבוע שחל בו תשעה-באב נהוג להקדים ולאסרם מראש-חודש אב. בימים אלו אף ממעטים מבניין ונטיעה של שמחה. כמו כן כיוון שימים אלו הנם ימי פורענות, המליצו חכמים למי שיש לו דין עם נכרי, שישתמט ממנו בחודש אב, מפני שאז רע מזלם של ישראל והוא עלול להפסיד בדינו.