הלכה יומית

איסור "לא ילבש גבר שמלת אשה", אינו מוגבל ללבישה בלבד אלא אף כולל כל דבר הגורם לאיש להתדמות לאשה. ומשום כך נפסק בשלחן ערוך "אסור לאיש להסתכל במראה, משום לא ילבש גבר". ויש שכתבו שאיסור זה הינו רק במקום שאין דרכם של גברים להביט במראה, אך אם רגילים הגברים בכך מותר. כמו כן כתב הרמ"א שבעת הצורך, כגון משום רפואה או שמספר את עצמו, מותר להביט בראי. ולגבי הבטה בראי לכוון התפילין, מסופר שאדמוה"ז הביט בהשתקפות שעל מכסה הטבק לשם כך. והרבי במכתב מביא אפשרות אחרת: "שמבקשים את הנמצא אצלו, שיראה אם מונחים במקומם".

נאמר: "לא ילבש גבר שמלת אשה", וביארו חכמים שאיסור זה אינו מוגבל ללבישה בלבד אלא אף כולל כל דבר הגורם לאיש להתדמות לאשה. ומשום כך נפסק בשלחן ערוך "אסור לאיש להסתכל במראה, משום לא ילבש גבר". ויש שכתבו שאיסור זה הינו רק במקום שאין דרכם של גברים להביט במראה, אך אם רגילים הגברים בכך מותר. כמו כן כתב הרמ"א שבעת הצורך, כגון משום רפואה או שמספר את עצמו, מותר להביט בראי. ולגבי הבטה בראי לכוון התפילין, מסופר שאדמוה"ז הביט בהשתקפות שעל מכסה הטבק לשם כך. והרבי במכתב מביא אפשרות אחרת: "שמבקשים את הנמצא אצלו, שיראה אם מונחים במקומם".

בהלכה הקודמת התבאר איסור החבלה בעצמו וחומרתו, ובסיומה הובאה דעה שחבלה לצורך מותרת. ודנו הפוסקים בהגדרת הדבר. יצוין שחבלה לצורך רפואי הכרחי כגון בניתוח ודאי מותרת, כדברי חז"ל על הפסוק "ורפא ירפא" שנתנה רשות לרופא לרפאות. אלא שהפוסקים האחרונים דנו בשאלה האם ניתוחים קוסמטיים להסרת מומים נכללים בהיתר זה. ויש שכתבו שחבלה האסורה היא רק כשהיא דרך בזיון, אך לצורך נוי מותר כשאין סכנת-נפשות בדבר. אלא שבניתוח ללא צורך אמיתי כגון גברים שרוצים לשפר את המראה, יש לזכור שקיים איסור לחבול בעצמו ללא צורך, ובפרט שיתכנו שאלות של איסור "לא-ילבש" האוסר על גבר להידמות לאשה, ולכן יש להיוועץ ברב לפני כל טיפול לגופו.