הלכה יומית

מי שלקח את טלית חברו והשתמש בה, אם כשלקחה הייתה הטלית מקופלת, צריך להחזירה מקופלת, שהרי אם לא יחזירה כך – יתכן ויקפיד בעל הטלית, ויהיה דינו כ'שואל שלא מדעת – גזלן'. אלא שאינו חייב להקפיד לקפלה בדיוק כמו הכפלים שקיפל חברו, ודי בכך שיקפלנה, ובשבת אין צריך לקפלה כלל.

בגד שיש בו ארבע כנפות חייב בציצית, ולמעשה טוב ונכון לכל אדם להתחייב במצווה זו ע"י שילבש בגד בעל ארבע כנפות, ויהיה עם ציצית בכל היום כדי שיזכור את המצוות בכל רגע. חיוב זה הוא רק לגברים גדולים (ולגבי קטנים, יתבאר בעז"ה בהלכה הבאה), נשים פטורות ממצות ציצית (גם אם הן לובשות בגד שיש בו ארבע כנפות) כיון שמצוה זו היא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי החיוב בציצית היא רק על בגד שלובש ביום ולא על בגד שמיוחד ולובש בלילה.

בכל יום לפני שמברכים על הציצית יש לבדוק תחילה את כשרות הציצית ולהפריד את החוטים זה מזה ובפרט את החוטים שעל הכנף והכריכות – שמא נקרעו ונפסלו ובכדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. ואף על פי שבדק את הציצית אתמול צריך לחזור ולבדקם היום ואין אומרים שהנם בחזקת כשרות לעולם כיוון שמצוי שייחתכו מסיבות שונות. ואף הנשואים שאינם מברכים על טלית קטן אלא על טלית גדול – נכון שיבדקו את ציציות הטלית קטן פעם ביום כשלובשים אותה.

הלובש טלית קטן בבוקר מברך "על מצות ציצית", אך טלית קטן שישן עמה בלילה ועודנה עליו אינו מברך עליה. בעת הברכה יש לכוון שצוונו ה' על מצות ציצית כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם. מי שנפסלו ציציותיו ובא עכשיו ללבוש ציצית אחרת יברך שוב על לבישת ציצית זו . והמתעטפים בטלית גדול לפני התפילה (למנהגנו – רק לאחר החתונה) לא יברכו על הט"ק אלא יכוונו בברכת הטלית גדול אף על הטלית קטן.

מנהגנו ללבוש את הטלית קטן מתחת הבגדים (אך לא על בשרו ממש אלא על הגופיה) ומכל מקום יזהר ללובשו באופן שייראו חוטי הציצית תמיד מפני שעל ידי ראייתן יזכור את המצוות תמיד כמו שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה"'. אולם אין להכנס לבית החיים עם ציציות מגולות, מפני שבכך הוא 'לועג לרש' (=למתים שהם רשים שהם פטורים מהמצוות ואינם יכולים לקיים אותן), על כן לפני שנכנס לבית החיים יכניס את ציציותיו בתוך מכנסיו כדי שלא תהיינה גלויות.

מצווה לעשות ציצית נאה שנאמר "זה א-לי ואנוהו", ויש להזהר בכבודן שלא יגררו הציציות על הקרקע. עם זאת מותר להיכנס עם הטלית קטן לבית הכסא מפני שהוא בגד לבוש (אך עם טלית גדול אסור להיכנס כיוון שהוא בגד המיוחד לתפלה). מי שעובד בעבודה המטנפת את הבגדים לא יוריד את הטלית קטן מעליו אלא ישתדל שלא ללכלכה, ובנוסף יקנה לו טלית קטן מיוחדת עבור זמן התפלה ושבת ויו"ט. ונוהגים לישון עם טלית קטן, ואין בזה פגיעה בכבודה ואדרבה על פי הסוד מצוה ללובשה גם בלילה.

בכל יום לפני הברכה על הטלית והעיטוף בה, צריך לבדוק את חוטי הציצית, ובפרט את החוטים שעל הכנף והכריכות – שמא נקרעו ונפסלו. ואף על פי שבדק את הציצית אתמול צריך לחזור ולבדקם היום ואין אומרים שהנם בחזקת כשרות לעולם כיוון שמצוי שייחתכו מסיבות שונות, ולכן תקנו חכמים שיבדוק בכל יום. ואף את ציציות הטלית קטן יש לבדוק בכל יום, ונכון לבדקם בכל מקרה.

מנהגנו שמניחים את הטלית בעודה מקופלת על הכתף הימנית, כשארבע הכנפות מונחים כלפי מטה, וכך בודקים ומפרידים את הציציות, ובתוך כך אומרים את הפסוקים: "ברכי נפשי את ה' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת. עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה". ורק בגמר הבדיקה מורידים את הטלית מהכתף ומתעטפים בה.

גם בשבת צריך לבדוק את חוטי הציציות, אך נזהרים שלא להדק את הקשר מחמת איסור קושר בשבת, ולכן ראוי שבעת הבדיקה יחזיק הבודק את הקשר בידו וכך לא יתהדק הקשר וכן יהיה לו היכר שהיום שבת ולא יבוא להדק את הקשר.

אף על פי שהלובש טלית צריך לבדקה קודם שיברך, מי שקראוהו לעלות לתורה, וצריך להתעטף בטלית רשאי ללבוש הטלית בלא בדיקתה וסומך על חזקת כשרותה מבדיקתה אתמול, משום טורח-הציבור הממתינים לו. כמו כן מי שהתאחר מלבוא לבית הכנסת, ועד שיפריד ויבדוק הציציות לא יספיק להתפלל עם הציבור אינו צריך לבדקן אלא סומך על חזקת כשרותה.

מי שבדק את הטלית אינו צריך לבדקה בשנית באותו היום, ואף על פי שהסיר את טליתו והסיח דעתו מללבשה עוד, ואחר כך באמצע היום החליט ללבשה בשנית – אינו צריך לבדקה (ומותר אף לצאת עמה לרשות הרבים בשבת ללא בדיקה) וזאת משום שהטלית נותרת בחזקת כשרות – שהרי חוטי הציציות היו שלמים באותו היום כשבדקן בבוקר.

אף על פי שתקנו לבדוק את הטלית בכל יום מבלי להסתמך על חזקת כשרותה, מכל מקום כתבו הפוסקים שבמקרה שבדק את הטלית (כשהסיר אותה מעליו) והניחה בנרתיקה ולמחרת מצאה כמו שהניחה, אין צריך לחזור ולבודקה למחרת כשמתעטף בה, שהרי ודאי לא נפסלו הציציות בינתיים.