הלכה יומית

יש לאדם למעט קצת בלימודו בערב שבת, וכל שכן בשאר עסקיו, כדי שיהיה פנוי להכין את צרכי השבת, אלא אם כן הכין כבר ביום חמישי, או שיש לו מי שיכין לו, אלא שגם אם עדיין לא הכין, לא יתבטל לגמרי מלימוד התורה, שכן, חובה על כל אדם לקבוע עתים ללימוד התורה בכל יום, הן ביום והן בלילה. כמו כן אין לבטל שיעור קבוע של לימוד תורה ברבים, וכן אין לבטל שיעור לימוד קבוע (אפילו שלומד לעצמו ) שיש לו קצבה, בלי שקלא וטריא.

מצוה לרחוץ כל גופו לכתחילה בערב שבת במים חמים, מפני כבוד השבת. ואם אי אפשר לו לרחוץ את כל גופו, ירחץ פניו ידיו (ורגליו) במים חמים. ומכל מקום אין רחיצה זו חובה גמורה, אלא המקיימה מקבל עליה שכר, ושאינו מקיימה אינו נענש עליה. ומצוה לחוף הראש בכל ערב שבת. (מי שיודע שלא יוכל לרחוץ בערב שבת, ירחץ ביום חמישי, שכל מה שאפשר לקרב הרחיצה ליום השבת יש לו לקרב, כדי שיהא ניכר שעושה בשביל כבוד השבת).

הרחיצה לכבוד שבת טוב לעשותה סמוך לערב, כדי שילבש את בגדי השבת לאחר הרחצה – סמוך לכניסת השבת, ויהיה ניכר שבשביל כבוד השבת הוא לובשם, ועל כל פנים יש להשתדל שהרחיצה תהיה לאחר חצות היום, ואת הבגדים העליונים של שבת ילבש סמוך לשבת. מאידך, יזהר מאד לא להמתין עד שיהיה סמוך מדי לשבת, כדי שיספיק להוסיף "תוספת שבת" לפני שקיעת החמה, ובפרט אם אינו מתרחץ בביתו אלא הולך לבית המרחץ, לא ילך סמוך מדי לשבת. ובמקום הצורך יכול להקדים ולרחוץ כבר בערב שבת בבוקר, כי גם אז ניכר שהוא לכבוד שבת.

נאמר בפסוק "וקראת לשבת ענג", ולמדו מכאן שיש לענג את השבת בעונג אכילה ושתיה. ובכל מקום ומקום יענגו את השבת במאכלים ומשקים הנחשבים אצלם לעונג. ואמרו חכמים שכל מזונותיו והוצאותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, שקוצבים לו מלמעלה כמה ישתכר בשנה זו לצורך מזונותיו ושאר צרכיו של כל ימות השנה, חוץ מהוצאות שבתות ויו"ט – שאין קוצבים עליה כלום, אלא אם מוסיף בהוצאת שבת ויו"ט מוסיפים לו, וכל המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח (והוא שידו משגת). ובכל אופן לא יפחות משני תבשילים.

אין חיוב לאכול בשר ולשתות יין בשבת, אלא לפי שמן הסתם יש לרוב בני אדם עונג באכילת בשר יותר מבשאר מאכלים, ובשתיית יין יותר מבשאר משקים – לכן יש להם להרבות בבשר ויין כפי יכולתם והשגת ידם. וטוב להיזהר לאכול דגים בכל סעודה מסעודות שבת, אלא אם כן הדגים מזיקים לו, או שאין לו מהם עונג אלא צער.

על כל אדם להשתדל לעסוק בעצמו בהכנת צרכי שבת, וגם המעסיקים עוזרי בית וכדומה, ישתדלו להכין את צרכי השבת בעצמם, שכן "מצוה בו יותר מבשלוחו". ואפילו מי שהוא אדם חשוב ביותר ואין דרכו לקנות בעצמו בשוק ולא להתעסק במלאכות שבבית, חייב להשתדל לעשות בעצמו לפחות דבר אחד מצרכי השבת. וטוב לומר על כל דבר שקונה: שהוא לכבוד שבת, וכן בכל מה שעושה מההכנות לשבת, טוב לחשוב שעושה זאת לכבוד שבת.

בערב-שבת נוהגים ללוש עיסה כשיעור חלה ולאפות ממנה חלות, בכדי לבצוע בשבת על חלות ביתיות דווקא ולא בחלות קנויות. ושני טעמים נאמרו בדבר, מצד כבוד-השבת כיוון שטורח בעצמו לכבוד השבת, ועוד מפני שעל-ידי זה יוכלו הנשים לקיים את מצוות הפרשת-חלה, הבאה בין-היתר כתיקון על חטא עץ-הדעת שהיה בערב-שבת. ולכן גם כיום כשניתן להשיג חלות משובחות שנאפו במאפייה, נוהגים רבים להכין חלות ביתיות לכבוד השבת.

אמרו חכמים שעל האדם להקפיד שיסדר את שלחנו בערב שבת עבור ליל שבת, כך שהשולחן עליו אוכלים את סעודות השבת צריך להיות מסודר מבעוד יום. כמו כן נהוג לפרוס על גבי השלחן מפה, ולמעשה כותב אדה"ז שראוי שיהיו על השלחן (שאוכלים עליו) שתי מפות (אחת על השנייה), בכדי שגם כשיסירו מפה אחת לנקותה, לא ישאר השלחן ללא מפה, ובזמנינו שיש מפת ניילון יכולה היא לשמש כמפה העליונה.

טוב לפנות קורי עכביש מהבית בערב שבת מבעוד יום (ובתורת החסידות מבואר שעל פי פנימיות העניינים פינוי קורי עכביש הוא בכדי שלא תהיה יניקת החיצונים). כמו כן יש לנקות את הבית בערב שבת, וכן בשבת עצמה יש להשתדל שלא ללכלך את הרצפה, ובאם נפלו לכלוכים בסעודה על הרצפה יש לטאטא אותם לאחר הסעודה בכדי לשמר את ניקיון הבית במהלך השבת.

מסופר בגמרא על גדולי האמוראים שהיו טורחים בגופם לכבוד השבת, שהיו מכינים ומסדרים את הבית לשבת בכל יום שישי בפינוי כלי החול, והכנסת כלים, בגדים והמאכלים החשובים של שבת – ובכך הראו את חשיבות כבוד השבת בעיניהם, כאדם שמקבל את רבו בביתו ומראה זאת בכך שהוא מרבה בטורח לכבודו. וכותב אדה"ז שמהם ילמד כל אדם לטרוח בעצמו לכבוד השבת כי זהו כבודו – שמכבד השבת.

דנו הפוסקים אודות הזמן הראוי להכנת הבית לשבת, יש שכתבו שהזמן הנכון לעשות זאת הוא ביום שישי לאחר פלג המנחה (שעה ורבע (זמניות) לפני השקיעה), בכדי שיהיה סמוך לערב ובכך יהיה ניכר שעושה זאת לכבוד השבת. אולם בפועל כתבו האחרונים שניתן לעשות זאת אף בבוקר כל עוד ניכר שעושה זאת לכבוד השבת. ובמצב שהדברים מתלכלכים כאשר עושים אותם מוקדם, ודאי עדיף לעשותם סמוך לשבת עד כמה שאפשר.

יש לפנות בערב שבת כל דבר המוקצה ממקום שיש חשש שמא יבואו לטלטלו בשבת, וכן לדאוג להכין את כל צרכי השבת כגון טבילת כלים, פתיחת אריזות שאסור לפתחם בשבת, הכנת המקרר ושעוני שבת. ובכדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת כראוי, אסרו חכמים לעשות מלאכה בערבי שבתות (החל מ"מנחה קטנה" – שלוש וחצי שעות (זמניות) לאחר חצות היום), ומלאכה שהיא לצורך השבת – מותר לעשותה עד כניסת השבת (ואם ניכר שהיא לשבת (כתספורת) מותר לקחת שכר, ואם לא יעשה בחינם).