הלכה יומית

המעוניין לבנות את סוכתו במקום בו יכולים גידולי קרקע לצמוח בו, עליו להתקין רצפה שתכסה את האדמה שמא יישפך מים וישקה אותה. ואף לשיטות המקלות בכך ואינם חוששים לזה בשמיטה, יש להתקין רצפה לצורך יו"ט ושבת שבחג הסוכות. לכתחילה אין לבנות סוכה על גבי צמחים, או לפנות עציץ נקוב לצורך בניית הסוכה, כיוון שתלוי הדבר בכו"כ דינים, ובשעת הדחק יש לשאול ע"כ רב מורה הוראה ולעשות כהוראתו.

מותר לכרות ענפים לצורך הסכך, וכן מותר לכרות ענפים המאהילים על מקום הסוכה. כאשר כורתים ענפים עבור סכך לסוכה, יש להקפיד שלא לקצוץ ענפים מעצי פרי שיש עליהם פירות בתחילת גידולם, כיוון שיש בהם קדושת שביעית ואסור לקצצם בעודם בוסר. את הענפים כורתים בכלי הרגיל ואין צריך לקחת כלי אחר. ואם עבר וכרת ענפים בדרך זמירה, אף על פי כן מותר לסכך בהם ואינה "מצווה הבאה בעבירה".

לכתחילה לפני ראש השנה של שנה שביעית קוטפים את האתרוגים המוכנים, כך שאין בהם דיני שביעית. אלא שאף באתרוג הקדוש בקדושת שביעית מותר להשתמש למצוות ארבעת המינים. ומותר לצורך כך לקטוף אתרוג מהאילן, גם אם עדיין אינו ראוי לאכילה. הרוצה ליטול אתרוג של שביעית, יכול לקוטפו מהשדה, או ליטול מאוצר בית דין. אם נוטלו מאדם אחר ומעוניין לשלם לו, יקנה גם דברים אחרים וישלם דמי האתרוג בהבלעה. לגבי הוצאת אתרוגים של שביעית לחו"ל – יש לשאול רב מורה הוראה האם מותר וכיצד.

גם בשנת השמיטה מותר להניח את הלולב עם ההדסים והערבות בתוך כלי עם מים במשך ימי החג. לגבי דין קדושת שביעית כתבו רוב הפוסקים שבלולב ובהדס של שביעית לא חלה קדושת שביעית, ומנגד יש המחמירים וסוברים שיש בהם קדושת שביעית, ויש לנהוג בהם ככל דיני קדושת שביעית, אלא שאף על פי כן, אין מניעה להשתמש בהם למצוות ארבעת המינים.

בערבה אין קדושת שביעית, ואין מצווה על הבעלים להפקירה. כמו כן אין בנטילת הערבות משום איסור קצירה בשביעית. מותר להשקות את הערבות. אמנם לא יוסיף וישקה בנפרד השקאה נוספת לצורך גידולם על מנת שיהיו הערבות מהודרות, אבל מותר להרבות בהשקאה כאשר משקה בלאו הכי כדי שלא יינזקו הערבות.

בשנת השמיטה הותר לקטוף אתרוג לצורך מצוות ארבעת המינים, אך לאחר חלוף חג הסוכות אין לקטוף את האתרוגים שנותרו על העץ, במטרה למנוע נזק לאילן. אך באם מעוניין באתרוגים לצורך עשיית ריבה מותר לקוטפם. מותר לשמור את הערבות לצורך שריפת החמץ בערב פסח כיוון שאין בהן קדושת שביעית. מי שריצף את חצרו לצורך בניית הסוכה, אסור לו לפנות אבנים אלו לאחר חג הסוכות אם הדרך לזרוע שם.

חפצי מצווה לאחר מצוותם אף שאין בהם קדושה, אמרו חכמים: "הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי" – שכל דבר שנעשה בו מצוה אחת נכון לעשות בה מצוה אחרת, ראוי לנצל את הלולב ומיניו למצווה נוספת, ולכן טוב לצרף את ההדסים לבשמים של מוצאי שבת , על מנת שיוכלו לברך עליהם במוצאי שבת. וכן יש הנוהגים לשרוף את החמץ בערב פסח בערבה החבוטה של הושענא רבה ועם הלולב, או להסיק את התנור לאפיית המצות מהלולב, וכן לעשות סמניה לספר מחוטי הציצית.

בטעמה של מצוות ישיבה בסוכה נאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", כשהכוונה על ענני הכבוד שהגנו על ישראל מפני השמש. כמה הלכות נלמדות מן הדמיון שבין הסוכה לענני הכבוד וביניהם – מקום בניית הסוכה, למדו חכמים שיש להעמיד את הסוכה תחת כיפת השמים דווקא כפי שהיו 'ענני הכבוד'. על כן, אין לבנות סוכה תחת עץ או תחת מרפסת – גם אם היא גבוהה מאד. הלכות נוספות קיימות בבחירת מקום הסוכה שמטרתם לוודא שהמקום ראוי לבניית הסוכה מבלי לפגוע בתושבי והולכי העיר, וכן יש להקפיד שלא לבנותה במקום שידוע לו שיגרם לו צער בישיבתו בסוכה, כגון: במקום שיש שם פרעושים וזבובים, או ריח רע.

שיעור גודל הסוכה המינימלי הוא שבעה טפחים (כ-57 ס"מ) על שבעה טפחים. ומעיקר הדין, סוכה שיש לה שלוש דפנות הרי היא כשרה לכתחילה, אלא שמנהגנו לעשות לסוכה ארבע דפנות (שלימות). גובה הסוכה צריך להיות לפחות עשרה טפחים. כשתחתית הדפנות תהיה לפחות בתוך שלשה טפחים הסמוכים לקרקע. אך אם היו גבוהות שלשה טפחים מן הקרקע, הסוכה פסולה.

את הדפנות מותר לעשות מדברים הפסולים לסכך. אך לא יעשה אותם מדבר שריחו רע. צריך להקפיד שהדפנות יהיו בנויות היטב שלא יזוזו ברוח מצויה. ועל כן אין לעשות דפנות מסדינים או יריעות ניילון בלבד, (אף אם הם מתוחים היטב), אך ניתן להשתמש בסדינים ויריעות אלו כאשר ישנם מלבדן דפנות כשרות של מוטות יציבות מברזל, עץ וכדומה.

הסכך צריך להיות מדבר שגידולו מן הקרקע (כגון: ענפים, קנים, עלים), לאחר שנתלש ואינו מחובר לקרקע. את הסכך צריך להניח על הסוכה בצורה יציבה שיוכל לעמוד ברוח מצויה. כמות הסכך תהייה באופן שיהא הצל בסוכה מרובה מאור השמש כלומר – שרוב גג הסוכה יהיה מכוסה ע"י הסכך, (אך אם היא מסוככת כהלכה, אלא שנכנס אליה אור השמש דרך הדפנות – הסוכה כשרה לכתחילה). ומנהג רבותינו נשיאינו להרבות בסכך. ובכדי ש"יהיו הכוכבים נראים מתוכה", לוקחים מקל ותוחבים בעובי הסכך ליצור נקב שיוכלו הכוכבים להיראות בעדו.

יש להיזהר שלא להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה (כגון כלים, או עצים שהשתמשו בהם לבנייה), וכן שלא להניח על הסכך דבר המקבל טומאה, שמא יבואו לעשות את הסכך עצמו מדברים המקבלים טומאה. אך אם הסכך יכול לעמוד ברוח מצויה, ורוצה לחזקו שלא ייפול בעת רוח חזקה – מותר לעשות זאת בדבר המקבל טומאה.