הלכה יומית

העולה צריך לאחוז בעמודי הספר תורה בעת אמירת "ברכו" והברכות. העולה יאמר "ברכו" ואת הברכות בקול רם, כך (שלפחות עשרה) יוכלו לשמעו. הציבור עונים "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והמברך עצמו חוזר ואומר אף הוא (יחד אתם) "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", כדי לכלול את עצמו בכלל המברכים. אם טעה והתחיל מיד את הברכה (מבלי לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד") – ימשיך בברכה ולא יחזור לומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".

אחרי הברכה פותח העולה שוב את הס"ת, ואומר בלחש, אחר הקורא. ולא יקרא בקול רם שנשמע לאחרים, כיון ששני קולות כאחד אינם נשמעים. בעת הקריאה על העולה לעמוד (ועל כן לא ישען בעת העלייה לתורה). ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקוראים בתורה.

אסור לעולה להפסיק בשום דיבור מתחילת הברכה שלפני העליה ועד סיום הברכה שלאחריה. אם הפסיק ודיבר, אפילו מלה אחת, בין הברכה לתחילת הקריאה – יחזור ויברך (את הברכה בלבד, אך לא יחזור ויאמר "ברכו"). ואם כבר קרא, אפילו פסוק אחד, ולאחר מכן הפסיק – אף על פי שאינו רשאי – אינו חוזר ומברך.

בגמר הקריאה נוגע העולה בטליתו בסוף מקום הקריאה ובתחילתו ומנהג הרבי לנגוע שוב בסוף, נושק הטלית במקום שנגע בס"ת. סוגרת את הס"ת, פונה לימין ומברך. העולה ממתין על הבימה עד שיעלה העולה הבא ויסיים את הקריאה שלו (עם ברכותיו), ואז יורד בין עליה לעליה. לפני שיורד מהבימה, נוגע בטליתו בספר תורה מבחוץ ונושק במקום שנגע. לאחר מכן ישוב אל מקומו בדרך הארוכה יותר, ואם הדרך משני הצדדים שווה ילך בדרך השנייה ולא בדרך שעלה.

בעת קבלת שבת נוהגים לעמוד כשאומרים: "מזמור לדוד", "אנא בכח" ו"לכה דודי", וכן בקדיש שאחרי קבלת שבת – עומדים. ויש נוהגים לעמוד כל משך תפילת קבלת שבת, וכך מנהג הרבי . בקבלת שבת – אומרים "אנא בכח" בלחש, ובעת האמירה צריך לראות – או לצייר במחשבה – את השמות, שהם ראשי התיבות (אב"ג ית"ץ וכו'), אבל לא לאמרם.

לאמירת "בואי בשלום" מסתובבים כלפי מערב, כיוון הסיבוב הוא מצד שמאל (כלומר, יפנה לשמאלו ויסתובב), ומי שאינו עומד ב"לכה דודי" לכיוון מזרח – ראוי שיפנה למזרח מעט לפני "בואי בשלום", כדי לעשות סיבוב כנהוג . כשאומרים "בואי כלה" הראשון מנהגנו לשוח לצד ימין, באמירת "בואי כלה" השני – לצד שמאל, ולאחר מכן מפנים את הפנים חזרה לאמצע. לאחר מכן מסתובבים בחזרה כלפי מזרח ומרכינים שוב הראש לכוון מזרח. "בואי כלה שבת מלכתא" אומרים – בלחש – עם הפנים למזרח, לאמצע.

אין קוראים בתורה בברכותיה בפחות מעשרה אנשים בני מצוות. ואם ישנם בבית הכנסת ששה אנשים (רוב מנין) שלא שמעו עדיין קריאת התורה – יכולים להצטרף אליהם עוד ארבעה שכבר שמעו, ויקראו בתורה. במקרה שהתחילו לקרוא כשהיו בבית הכנסת עשרה, ולאחר מכן יצאו מקצתם – יסיימו הנשארים את הקריאה, כולל ברכות העולים לתורה, ויאמרו גם את הקדיש שאחרי ללא מנין. אך לא יקראו את המפטיר ללא מנין, ואת ההפטרה יקראו ללא ברכות.

אפילו אם לא התחילו בקריאה עצמה, אלא שהעולה הראשון התחיל בברכה שלפני הקריאה וכבר אמר את המלים "ברוך אתה ה'", ואז יצאו מקצתם – יסיימו הנשארים את הקריאה ואף את הקדיש שאחרי; אך אם עדיין לא הזכיר השם בברכה – אף על פי שכבר אמר ברכו וענו הקהל ברוך ה' המבורך כו' – אין זה נחשב התחלה, ואינם יכולים להמשיך ללא מנין. כל האמור – שהנשארים בבית הכנסת ממשיכים בקריאה עם ברכות – אינו אלא כשמקצתם יצאו, ואילו רוב מנין (ששה אנשים) נשארו. אבל אם נשארו בבית הכנסת פחות מששה אנשים – אינם יכולים לברך על הקריאה ולא לומר קדיש.

בשבת בה מוציאים שני ס"ת (שבת ר"ח, שבת חנוכה, וארבע-פרשיות) ויצאו מקצתם, העולה ששי יקרא עד סיום פרשת השבוע, לאחר מכן יגביהו את ספר התורה, ולאחר מכן יעלה עולה שביעי ויקרא בספר התורה השני את הקריאה המיוחדת. וכן בשבתות שמוציאים שלושה ספרי תורה (שבת ראש חודש טבת, שבת ראש חודש אדר ושבת ראש חודש ניסן): העולה חמישי יקרא עד סיום פרשת השבוע, העולה ששי יקרא בספר התורה השני את פרשת ראש חודש, והעולה שביעי יקרא בספר התורה השלישי את הקריאה המיוחדת של אותה שבת (חנוכה, פרשת שקלים או פרשת החודש).

לכתחילה קוראים בתורה בתוך סדר התפלה. גם במקרה שמספר אנשים צריכים לעלות לתורה ואין מספר העליות מספיק, שאז מתחלקים לשני מנינים או יותר – טוב יותר לקרוא בתורה בחדרים שונים באותו הזמן, מאשר לקרוא לפני התפלה או לאחריה. ובמקום הצורך, ניתן גם לקרוא לפני התפלה או לאחריה (ובלבד שבכל פעם שקוראים יש מנין, שלפחות ששה אנשים מתוכם לא שמעו עדיין את הקריאה), כיוון שכל היום הוא זמן קריאת התורה.

בתענית ציבור קוראים בתורה בתנאי שלפחות שלושה מהקהל מתענים. אם חלה התענית ביום שני או חמישי ואין שלושה המתענים – יקראו בפרשת השבוע כמו בכל שני וחמישי. אף שבשבת ויו"ט שיצאו מקצת האנשים רק מסיימים את הקריאה ולא מפטירים, בקריאה של תענית ציבור וכן ביוהכ"פ במנחה, שהמפטיר הוא ממנין העולים, יעלה גם המפטיר בברכה, אך את ההפטרה יקרא ללא ברכות.

המתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה בציבור – יקרא בעצמו את הפרשה מתוך חומש ללא ברכה. כמו כן ציבור שאין להם ספר תורה, יקרא אחד מהם את הפרשה וכן ההפטרה בקול רם מתוך חומש , ללא ברכה, ולאחר מכן יאמר קדיש.