הלכה יומית

נאמר בגמרא שבית המקדש התחיל להיחרב לקראת סיום יום תשעה-באב, והיו אמנם שהחמירו לצום אף בעשירי באב, אולם להלכה נקבעה התענית בתשעה באב שאז החלה השריפה. וכיוון שרובו של בית המקדש נשרף בעשירי באב, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אף בעשירי באב עד חצות היום. ויש להימנע אף מלבישת בגדים מכובסים, שמיעת שירים, רחיצה במים חמים וברכת "שהחיינו", עד חצות היום, והשנה כיוון שחל י' באב ביום שישי מותר לכבס את הבגדים הנחוצים לכבוד השבת כבר מהבוקר, ובשעת הדחק החל מצאת הצום.

תשעה באב אסור באכילה ושתיה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשה"מ. מעוברת ומניקות מתענות בתשעה באב. אמנם, באם מדובר בהריון בסיכון, או שחשה חולשה גדולה, וכן אם עלול להיגמר החלב לתינוק שיונק בהנקה מלאה, עליה להתייעץ עם רב מורה הוראה. הנצרך מטעמי בריאות ועל פי הוראת רב – לאכול לחם בתשעה באב יש אומרים שיאמר "נחם" בברכת המזון, לפני ברכת "ובנה ירושלים", ויחתום את הברכה "מנחם ציון ובונה ירושלים", אבל יש אומרים שמחשש 'הפסק' יאמר "נחם" לפני 'הרחמן הוא יזכנו' (ונראה כדבריהם).

אסור להתרחץ בתשעה באב אפילו בצונן, ואפילו להושיט אצבע למים אסור. כאשר פניו או ידיו מלוכלכות, מותר לרחוץ את המקום המטונף בלבד. לנטילת ידיים בבוקר וכן לאחר שמתפנים נוטלים רק עד סוף קשרי האצבעות. סיכה של תענוג אסורה, ולכן אין לשים על הגוף מיני בשמים למיניהם ואף לא מתאפרים ביום זה; אך מותר להתיז חומר ריחני על הגוף (כגון ספריי דאודורנט) לצורך מניעת ריח רע.

אין לנעול נעלי עור בתשעה באב, אך מותר לנעול נעלים משאר סוגים. קטן שהגיע לגיל חינוך (וי"א שכבר מגיל שנתיים שלוש), יש לחנכו בנעילת מנעלים המותרים בתשעה באב. יולדת בתוך שלושים יום ללידתה וכן חולה שהצינה קשה לו, מעיקר הדין מותרים בנעילת נעלי עור, אולם כיום שישנם נעליים נוחות שאינם מעור – עדיף שינעלו נעליים אלו ולא נעלי עור.

על התורה נאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב",ומכיוון שלמוד התורה גורם לשמחת הלב, לכן החל מערב תשעה באב לאחר חצות היום לומדים רק דברים המותרים בתשעה-באב, ומי שלא הספיק ללמוד את שיעורי החת"ת היומיים ישלים עד השקיעה. הדברים אותם לומדים בתשעה באב הם מעניני החורבן, כגון מדרש "איכה רבה" וסוגיית "רבי יוחנן" בפרק הניזקין (גיטין נה, ב ואילך). ומותר ללמוד חסידות בענייני תשעה באב, כגון מאמרי אדמו"ר הצמח צדק על מגילת איכה. יש לערוך "סיום" על מסכתות קטנות כמסכת שמחות או מסכת מועד קטן, שמותר ללמדה (את פרק הסיום שלה) ביום זה.

בליל תשעה באב וביומו עד חצות היום אין לעשות מלאכה, ולכן אין לבצע תיקוני בית שונים, כגון חשמל, אינסטלציה וכדומה, ואפילו לתפור כפתור לבגד אסור. אך לאחר חצות היום מותר לעשות מלאכה, ויש לעשותה בדרך ארעי כדי שלא להסיח את הדעת מן האבלות. יש להימנע מהדחת הכלים ומלהציע המיטות עד חצות היום. (ועדיף לשטוף הכלים עם כפפות), ואין לשטוף את הבית.

חולצים את הנעלים ונועלים נעלים שאינם מעור, אך עדיין לבושים בבגדי שבת (במוצאי שבת) ואין להחליפם לפני אמירת הקינות. מסירים את הפרוכת מארון הקודש וכן את כיסויי הבימה ועמוד הש"ץ . מדליקים אור רק כפי הנדרש לתפילה ולאמירת קינות, ולא יותר. אבֵל בתוך ה'שבעה' רשאי ללכת לבית-הכנסת בלילה וביום עד גמר הקינות, ויש המחמירים שלא ילך לבית הכנסת בג' הימים הראשונים.

בתפילת שמו"ע אומרים "אתה-חוננתנו" (אף על פי שכבר אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול"). לאחר תפלת שמו"ע אומר הש"ץ קדיש תתקבל. קודם קריאת מגילת איכה מברכים 'בורא מאורי האש' (באם יש מהנוכחים מי שטרם ברך). יושבים על הארץ וקוראים מגילת איכה והקינות. לאחר הקינות אין אומרים "ויהי-נועם", רק "ואתה-קדוש". קטנים אינם צריכים להבדיל לפני אכילתם ביום התענית. וגדולים הנצרכים לאכול מטעמי רפואה (על פי הנחיית רופא ובהוראת רב מורה הוראה), יתייעצו עם הרב כיצד ינהגו לגבי הבדלה.

בערב שבת חזון טובלים לכבוד שבת ורוחצים במים חמים כבכל ערב שבת. כמו כן, על אף שלא לובשים בגדים מכובסים בתשעת הימים (אלא בגדים שכבר לבשו לאחר כיבוסם), עם זאת, לכבוד שבת לובשים בגדים מכובסים שלא לבשו עדיין לאחר כביסתם, ואף לובשים את בגדי השבת, ובסעודות השבת אוכלים בשר ושותים יין ואף נזהרים שלא יהיה ניכר עניין של אבלות בשבת.

בשבת תשעה באב לומדים את שיעורי החת"ת והרמב"ם (ושאר השיעורים הקבועים) קודם חצות היום. לאחר חצות לומדים רק דברים המותרים בתשעה-באב, ומי שלא הספיק ללמוד את שיעוריו היומיים ישלים עד השקיעה. אומרים 'אב הרחמים' קודם מוסף ומקדימים להתפלל מנחה ואין-אומרים 'צדקתך'. לאחר תפלת מנחה אין לומדים פרקי-אבות.

בעת סעודה המפסקת (הסעודה השלישית של שבת), יושבים על הכסאות הרגילים ללא מנהגי אבילות, וכן אין לאכול ביצה טבולה באפר, כמו כן אין הגבלה על מספר התבשילים, ואף אוכלים בה בשר ושותים יין. וכן מברכים ברכת-המזון בזימון כשאכלו יחד ג' אנשים או יותר . רחיצה, אכילה ושתיה אסורים מהשקיעה. שאר דיני אבילות מתחילים מצאת-השבת; אסור להכין את הקינות או נעלי הבד, וכן הפיכת הספסלים, הזזת הפרוכת וכדומה לפני צאת-השבת ואמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

בצאת השבת אומרים: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ולפני כן אסור לעשות שום מלאכה או הכנה. אלא שגם לאחר אמירת "ברוך המבדיל" יש אומרים שאין להדיח את כלי השבת עד לאחר חצות היום למחרת. אין מבדילים על הכוס (אלא בצאת הצום) ואין מברכים על הבשמים, אלא רק מברכים: "מאורי-האש", ומביטים באבוקה כנהוג. המנהג הוא שמברכים ברכה זו בבית הכנסת קודם קריאת מגילת איכה, אך המתעכבים בביתם עד צאת השבת יכולים לברך בביתם ובפרט כשהאשה והבנות בבית ורוצים שיצאו בברכה זו. אין אומרים "ויתן-לך".