הלכה יומית

יש לתת שלושה מטבעות של חצי מהמטבע הקבוע באותו מקום, כנגד שלוש הפעמים שכתוב "תרומה" בפרשת שקלים; ומבאר הרבי שזהו אף כנגד שלשה ימי התענית שצמו בימי אסתר, ולפיכך, נהוג שנותנים "זכר למחצית השקל" ביום תענית אסתר לפני תפלת מנחה. ויש המהדרים לתת שווי מחצית השקל של תורה (דהיינו 9.6 גרם כסף טהור), למעשה אין מנהגנו כן. אין לתת מחצית השקל מכספי מעשר, אך עבור האשה והילדות אפשר כיון שאינו מחויב לתת עבורם.

זמן נתינת "מחצית השקל" לכתחילה הוא בתענית אסתר לפני תפילת מנחה, (בין כשהתענית בזמנה ביום י"ג, ובין כשהיא מוקדמת ליום י"א). מי שלא נתן לפני מנחה, ייתן לאחריה, או בבוקר יום הפורים לפני קריאת המגילה. גם בירושלים נותנים מחצית השקל במנחה של תענית אסתר, ויש שנהגו לתת במנחה שלפני פורים (כלומר, ביום י"ד).

אמרו חכמים: "באחד באדר משמיעין על השקלים". שבזמן הבית הביאו קרבנות ציבור לכפרה מכספי הציבור, ובחודש ניסן הביאו את הקורבנות לשנה הבאה מהתרומה החדשה שאספו בחודש אדר. חז"ל קבעו כי יש לתת תרומה זו בחודש אדר בכדי להקדים שקלי ישראל לשקלי המן שתכנן לתת לאחשוורוש על זממו. חז"ל תקנו גם לקרוא בתורה פרשת שקלים זכר למצוה זו. ניתן לתת את מחצית השקל עבור כל ענייני צדקה, כגון לתמיכה בעניים או לומדי תורה, ויש שנותנים לבית הכנסת או בית המדרש, כדוגמת "מחצית השקל" שהיתה עבור בית המקדש.

מעיקר הדין נכללים בכך רק הזכרים, מגיל עשרים או מגיל שלוש-עשרה, אך נהגו לתת עבור כל בני הבית. וכן נהגו רבותינו נשיאינו לתת מחצית השקל גם עבור הרבנית ובנים ובנות קטנים. יש הנוהגים לתת גם בעד עוברים שבמעי אמן. טוב שיחנכו גם את הילדים לתת מחצית השקל מכספם שלהם. אב שנתן מחצית השקל פעם אחת עבור בנו הקטן, צריך לתת עבורו גם בכל השנים הבאות, עד שייתן בעצמו כשיגדל.

אמרו חכמים: "באחד באדר משמיעין על השקלים". שבזמן הבית הביאו קרבנות ציבור לכפרה מכספי הציבור, ובחודש ניסן הביאו  את הקורבנות לשנה הבאה מהתרומה החדשה. חז"ל קבעו כי יש לתת תרומה זו בחודש אדר בכדי להקדים שקלי ישראל לשקלי המן שתכנן לתת לאחשוורוש על זממו. לאחר החורבן תקנו לקרוא בתורה פרשת שקלים זכר למצווה זו. וכן הנהיגו לתת "זכר למחצית השקל" ג' חצאי מטבע המדינה, עבור כל אדם מבן כ' או י"ג שנה. אך עורר הרבי על המנהג לתת עבור כל בני הבית וגם עבור הקטנים. ויש שכתבו לתת אף על עוברים, כמ"ש "כל העובר", ופירשו שהוא מלשון 'עובר', ומי שנתנו עבורו פעם אחת לא יפסיקו לתת עבורו.

כתב הרמ"א שטוב לתת את סכום "זכר למחצית השקל" בשלושה מטבעות ממטבע הנהוג במדינה, כנגד שלשת הפעמים שכתוב "תרומה" בפרשת שקלים; ועוד כתבו הפוסקים שזהו אף רמז לתענית שלשת הימים שצמו בימי אסתר ועוררו על המנהג שיש לתת ביום התענית לצדקה כסכום הסעודות ואכן אחד הטעמים למנהג זה הוא "כדי שיהא צדקה עם התענית לכפר". לפיכך, נהוג שנותנים "זכר למחצית השקל" ביום תענית אסתר לפני תפלת מנחה. וכיוון שהובא בפוסקים שמנהג זה קשור עם הכפרה של יום התענית, לכן נהוג אף בירושלים לתתו ביום התענית ואף כשהתענית מוקדמת ליום חמישי, ומי שלא נתן ביום התענית ייתן קודם קריאת המגילה בפורים.