הלכה יומית

אם בא על שדהו שטף מים – מותר לגדור אותה. כמו כן מותר לגדור סביב אילן בכדי להגן עליו שלא יקלקלוהו בני אדם. ולצורך כך אף מותר לחפור אפילו בעומק האדמה (עבור הנחת היסודות), אולם את העפר שמוציא לא יפזר על פני השדה, שנראה כמכשיר את הקרקע לזריעה. ובכל מקרה – אין לגדור בנטיעת מין הצומח, ואפילו בשיחי סרק שאינם נותנים פירות.

חובה להפקיר את כל יבול השנה השביעית. אך אם יש בשדה פירות מהשנה שעברה – אין צורך להפקירם, ומותר לבעל השדה ללקטם כדרכו ללא שינוי. באם יש בשדה פירות רבעי (שחנטו בשנה שביעית) הרי הם הפקר ומותר לכל אדם לקחתם. ויציב שֶׁלֶט המודיע על כך כדי שלא יכשלו בני אדם לאכלם בלא פדיון. ויש המחמירים ומניחים מעות ואומרים "כל הנלקט מפירות רבעי אלו מחולל על המעות האלו".

מצוה להפקיר את פירות השדה בשנה השביעית. ועל כן כל הפירות והירקות הגדלים בשנה זו הינם הפקר לכל, וכל מי שיש לו בארץ ישראל קרקע המניבה פירות, מחויב להפקיר את פירותיו בשנת השמיטה, ולאפשר לכל המעוניין לבוא ולזכות בהם. וראוי שיאמר זאת בפני שלושה אנשים. הפירות שהפקיר הם הפקר ומותרים באכילה לכל אדם הזוכה בהם מן ההפקר (והזוכה בהן צריך לנהוג בהן קדושת שביעית), אך יש מגדולי הפוסקים שהמליצו להימנע מלקחת את הפירות ללא רשות, בכדי שלא להתרגל לקחת בחינם ממה שאינו שלו.

בשנת השמיטה חובה על בעל השדה להשאיר את פתח השדה פתוח, ואסור לו לנעול את השדה במשך כל השנה. ויש אומרים שמותר לנעול את השדה אם תולה פתק על מנעול השדה, ובו מודיע שהפירות הנמצאים בשדה הינם הפקר ואפשר לקבל את המפתח במקום פלוני. ובמקום הצורך (כגון במקרה שהעצים נמצאים בגינה פרטית והשארת החצר פתוחה באופן תמידי מפריעה לפרטיות) ניתן לסמוך על דבריהם, ואף ניתן להגביל את שעות הכניסה לחצר לשעות מסודרות ומקובלות.

החיוב להפקיר את השדה בשנת השמיטה הוא גם במקרה שידוע שלא יבואו יהודים לקטוף מהפירות (כגון, כשלא מתגוררים בסביבת השדה יהודים). אך אם חושש שיבואו נכרים וייטלו מהפירות, וכן אם יתכן שיבואו בהמות וישחיתו את הפירות, או שישנו חשש שלא ישמרו עליהן בקדושת שביעית – מותר לנעול את השדה, ובלבד שיציב שֶׁלֶט במקום בולט ויכתוב בו שהפירות הנמצאים בשדה הינם הפקר ואפשר לקבל את המפתח במקום פלוני, ויודיע לבאים כי חובה לשמור על הפירות בקדושה ולא לאבדם.

כיוון שיש לאפשר את הגישה לשדה במשך כל שנת השמיטה, לכן אסור לבנות בשנת השמיטה גדר סביב השדה. ואם כבר ישנה גדר סביב שדהו – המפרידה בין שדהו לשדה חבירו, ונפרצה גדר זו – יש אומרים שמותר לתקן את הפרצה בשנת השמיטה, אך דעת רוב הפוסקים לאסור.