הלכה יומית

פרחי נוי ראוי לשתלם עד כ"ו אלול. דשא מן הדין מותר לשתול עד ראש השנה. אך כיוון שלאחר השתילה הדשא זקוק להשקיה מרובה וכיסוח, מומלץ להקדים את השתילה לכל היותר לתחילת הקיץ. ואם שתל בחודשים האחרונים של השנה – ישקהו עד ראש השנה בכמות גדולה של מים ובמרווחי זמן קצרים, וכן יכסחו פעמיים בשבוע.

מי שיש לו מערכת השקאה או זיבול ממוחשבת – יש לנתקה לפני ראש השנה (אם אינה הכרחית ). ויש המתירים לכוון את המערכת לפני ראש השנה, כיון שאינו עושה מעשה בשנת השביעית עצמה, ולמעשה יש לוודא לפני ראש השנה שהתדירות הינה המינימלית הנדרשת לשמירה על הקיים ולמניעת נזק.

טוב לפנות קורי עכביש מהבית בערב שבת מבעוד יום (ובתורת החסידות מבואר שעל פי פנימיות העניינים פינוי קורי עכביש הוא בכדי שלא תהיה יניקת החיצונים). כמו כן יש לנקות את הבית בערב שבת, וכן בשבת עצמה יש להשתדל שלא ללכלך את הרצפה, ובאם נפלו לכלוכים בסעודה על הרצפה יש לטאטא אותם לאחר הסעודה בכדי לשמר את ניקיון הבית במהלך השבת.

מסופר בגמרא על גדולי האמוראים שהיו טורחים בגופם לכבוד השבת, שהיו מכינים ומסדרים את הבית לשבת בכל יום שישי בפינוי כלי החול, והכנסת כלים, בגדים והמאכלים החשובים של שבת – ובכך הראו את חשיבות כבוד השבת בעיניהם, כאדם שמקבל את רבו בביתו ומראה זאת בכך שהוא מרבה בטורח לכבודו. וכותב אדה"ז שמהם ילמד כל אדם לטרוח בעצמו לכבוד השבת כי זהו כבודו – שמכבד השבת.

דנו הפוסקים אודות הזמן הראוי להכנת הבית לשבת, יש שכתבו שהזמן הנכון לעשות זאת הוא ביום שישי לאחר פלג המנחה (שעה ורבע (זמניות) לפני השקיעה), בכדי שיהיה סמוך לערב ובכך יהיה ניכר שעושה זאת לכבוד השבת. אולם בפועל כתבו האחרונים שניתן לעשות זאת אף בבוקר כל עוד ניכר שעושה זאת לכבוד השבת. ובמצב שהדברים מתלכלכים כאשר עושים אותם מוקדם, ודאי עדיף לעשותם סמוך לשבת עד כמה שאפשר.

יש לפנות בערב שבת כל דבר המוקצה ממקום שיש חשש שמא יבואו לטלטלו בשבת, וכן לדאוג להכין את כל צרכי השבת כגון טבילת כלים, פתיחת אריזות שאסור לפתחם בשבת, הכנת המקרר ושעוני שבת. ובכדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת כראוי, אסרו חכמים לעשות מלאכה בערבי שבתות (החל מ"מנחה קטנה" – שלוש וחצי שעות (זמניות) לאחר חצות היום), ומלאכה שהיא לצורך השבת – מותר לעשותה עד כניסת השבת (ואם ניכר שהיא לשבת (כתספורת) מותר לקחת שכר, ואם לא יעשה בחינם).

אף שאסור לאדם להתפנות לעיסוקיו קודם שיתפלל תפלת שחרית, כמו שאמרו חכמים: "אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל" – בכדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל, ובפרט אם כבר עלה עמוד השחר; עם זאת, קניית צרכי שבת בערב שבת מותרת קודם התפילה, אם יתכן שלא יהיה מה שרוצה לקנות לאחר התפילה, ובלבד שלא יפסיד קריאת שמע בזמנה וכן שלא ימנע מתפלה בציבור.

ימי חודש אלול מסוגלים הם במיוחד לתשובה, שכן מצינו שבימים אלו התרצה ה' למחול לישראל על חטא העגל ארבעים יום לאחר מתן תורה: בשעת החטא התעורר חרון אף מלמעלה על כך, משה רבינו העתיר בתפילה והזכיר זכות אבות והצליח לעכב את העונש. אולם גם לאחר רדתו מההר ושבירת הלוחות, עדיין היה על משה רבינו להמליץ טוב על ישראל, ולכך שב ועלה להר סיני. היה זה בראש חודש אלול בו עלה משה רבינו להר בפעם השלישית והחל משה רבינו בסדר של תפלות ובקשת סליחה ורחמים, עד שביום הכיפורים נתקבלה תשובתם של ישראל לגמרי, וירד משה לתת לישראל את הלוחות השניים ולבשר להם כי ה' יתברך סלח להם. כך שארבעים הימים שמתחילת חודש אלול ועד יום הכיפורים הם הימים המסוגלים ביותר לתשובה ולחשבון נפש.

אמרו חכמים: "בראש חודש-אלול אמר הקב"ה למשה: "עלה אלי ההרה" והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה. והקב"ה נתעלה (אותו היום) באותו שופר, שנאמר: "עלה אלקים בתרועה". "ולכן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חודש-אלול בכל שנה ושנה, כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה"; סדר התקיעות הוא: תקיעה שברים תרועה תקיעה, תקיעה שברים תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה. ומתחילים לתקוע מיום א' אלול, שהוא יום ב' דראש חודש אלול. וביום א' דראש חודש אין תוקעים בציבור, אך נוהגים לתקוע בו בכדי להתלמד.

כתבו הפוסקים שמי שישב קודם קריאת שמע ומעוניין מסיבה כלשהי לקום, יכוון את עצמו שלא יעמוד ממש בסמוך לקריאת שמע אלא עוד קודם לכן בברכת אהבת עולם. עם זאת, כאשר מתעורר צורך מיידי לעמוד, ניתן להקל להיעמד אף בסמוך לקריאת שמע, ועל כן מי שחש שהוא עייף ומתנמנם, או שמטבעו הוא חסר מנוחה ותמיד קם ויושב וחוזר וקם, רשאי לעמוד.

הימים אשר מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים הינם ימי רחמים ורצון, ומסוגלים לתשובה יותר מכל השנה. על כן צריך כל אדם לפשפש במעשיו, ואם ימצא דברים שצריכים תיקון – ישוב ויתקנם. ומעורר הרבי על כך שבכחם של ימי חודש אלול לתקן את כל ימי השנה, שכן בתאריכי החודש של אלול החל מ-א' אלול, בכל אחד מהם פועלים על כל ימים אלו בחדשי השנה שחלפה – ועד ליום כ"ט באלול שמתקן את כל ימי כ"ט ואף ימי ל' בשנה החולפת.

כתבו פוסקים רבים שמן הדין מותר לקרוא את קריאת שמע שעל המטה אפילו בשכיבה על הצד, כמובן תוך הקפדה וזהירות לאמרה בכוונה. עם זאת פשט המנהג שקוראים קריאת שמע שעל המיטה בעמידה, או לכל הפחות בישיבה אך לא בשכיבה, ובכל אופן גם הקוראים קריאת שמע שעל המיטה בישיבה יעמדו בעת הוידוי.