הרב שמעון מאיר פרבר

לכתחילה יש להמתין עד חצות של יום תשעה באב ואח"כ לשטוף וטוב יותר לשטוף בכפפות. אם יש צורך מיוחד כגון כלים הנצרכים עבור מאכלי הילדים או שיש ריח רע וכיו"ב ואין אפשרות להמתין לאחר חצות היום - ניתן להקל לשטוף כבר במוצ"ש.

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

תשעה באב שבת ערב תשעה באב רחיצה

מקומות שאין דרך להכניס בהם חמץ, אולם מצוי שנכנסים אליהם במהלך הסעודה – צריכים בדיקה. כגון: ארון מגבות, ארון בגדי תינוקות. דבר זה תלוי בכל בית, לפי מנהגו ודרכו. ולמשל - בבית עם ילדים קטנים, יש לבדוק בכל מקום שידם של הילדים מגיעים – כולל, ארונות בגדים, אמבטיה וכדומה. אלא שכיוון שקשה לבדוק בלילה אחד את כל ארונות הבית (שהרי צריך להוציא את כל החפצים קודם הבדיקה ולהחזיר אותם לאחרי הבדיקה), על כן המנהג הראוי הוא, לבדוק את מקומות הללו במשך הלילות הקודמים לליל בדיקת חמץ. הבדיקה תיעשה בלילה, ולאור הנר. ובמקומות שקשה לבדקם לאור הנר יבדוק באמצעות פנס שאורו טוב. ובדיקה זו נעשית ללא ברכה. יש להיזהר שבכל המקומות שבדק שלא להכניס בהם חמץ כלל, ובליל י"ד אין צורך לבדוק שוב באותם המקומות.

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

בדיקת חמץ

רצועת התפילין צריכה להיות שלימה ושחורה לפחות ברוחב 1 ס"מ.

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

רצועות התפילין

השמן שנותר בחנוכיה והפתילות (מצד השמן הבלוע בהם) לאחר היום השמיני של חנוכה, כיוון שהוקצו למצוותן, אם לא התנה עליהם שאינו מַקְצֶה אותם – נאסרו בהנאה ועליו לשרפם במדורה בפני עצמה (ואין להשהותם לשנה הבאה). אם הנרות דלקו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ולאחר מכן כבו – אין קדושה בשיירי השמן. אך יש שהחמירו בכך אם לא התנה בפירוש, ולכן אם רוצה להשתמש בשמן זה לכתחילה ראוי להתנות בפירוש שאינו מַקְצֶה שמן זה. ואף אם הקצה - לא ישתמש בביזיון ככל תשמיש מצווה שבלה. אך השמן הנותר בבקבוק, אין בו קדושה בכל אופן ומותר ליהנות ממנו.

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

חנוכה נרות חנוכה השמן הפתילות תשמישי קדושה

כפי שרצועת התפילין צריכה להיות שלימה ושחורה כרוחב שעורה (1 ס"מ), כך גם ביו"ד הנמצא בקשר שהוא חלק מהרצועה, צריך להיות ברוחב כשיעור.

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

אמרו חכמים: "מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה .. והוא שבאו פנים חדשות". וביארו הראשונים שכיוון שבביאתם של ה'פנים-חדשות' מרבים בשמחה לכבודם, יש לברך את הברכות בכל פעם שבאים 'פנים-חדשות'. ובשבת אין צורך ב'פנים חדשות' כאמור "מזמור שיר ליום השבת" ודרשו חז"ל: "אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן", ואף בסעודת היום אין צורך ב'פנים חדשות', שכבוד יום השבת גדול מכבוד הלילה. ונחלקו הפוסקים לגבי אמירת שבע ברכות בסעודה שלישית והמנהג הוא ע"פ הסוד שאין צורך בפנים חדשות.

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

שבע ברכות פנים חדשות

הדבר אסור בשבת. אולם בשעת צורך גדול כגון אלו שמנהג אבותיהם להכין מאכל של מרקחת ביצה ובצל ("אייער מיט ציבעלע") לכבוד שבת ולא הכינו אותו מקודם, יכינו אותו בשינוי ע"י שישנו מדרך ההכנה שרגילים וישים קודם את המיונז ואז את הטונה, וכן יש לשנות בערבוב שלא יערבב כרגיל, אלא יוליכנו שתי וערב בתוך הכלי (או שיערבו בידו).

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

תיקון מאכלים בשבת מלאכת לש מגבל

נסיעה שאינה לצורך אלא נסיעה סתמית - נכון שלא. נסיעה שיש בה צורך ומצווה, כגון לפרנסה או לצורך בריאותי וכיו"ב - אפשר. אם מדובר בנסיעה רחוקה, נכון להתחיל להתכונן לנסיעה (כגון אריזת המזוודה) קודם ימי בין המצרים.

הרב שמעון מאיר פרבר

רב קהילת 'אהבת ציון' ומורה צדק בקהילת חב"ד הד"ג פ"ת // לדף הרב

בין המצרים נסיעה סכנה