לכל השו"ת
צריך לתבוע אותו בבית דין. אפשר לפרסם באופן הנדרש, בתנאי שכל הכוונה זה לתועלת, שאחרים לא ינזקו ממנו ולא כדי לבזותו חלילה.
מקור:
הרב חיים קיז'נר
פעולות שאלה ותשובה
נאמר "לא תישא שמע שווא". ואמרו חכמים, שגדול עונש מקבל לשון-הרע מן המספר. אלא שבארו חז"ל שכיש סיכוי שעל-ידי השמיעה יפיק תועלת, מותר לחקור את נכונות הדברים ולפעול בהתאם. אחת הדוגמאות שהובאו בחז"ל על-כך היא מגדליה בן אחיקם, שלפני שנהרג קיבל מידע על-כך אך סרב לקבל זאת מחשש איסור "קבלת לשון-הרע". כתוצאה מכך נהרג הוא והיהודים עמו שתוארו בפסוק "אנשים אשר הכה .. גדליה". ומדייקים חז"ל שלא היה צריך להאמין לסיפור לשון-הרע, אבל היה עליו לחשוש, וכיוון שלא חש לכך "מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן". אך אם לא תצמח תועלת מהשמיעה או שהשמועה התבררה כמופרזת אין לקבלה וודאי שלא לפרסמה.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
אף שבחפץ חיים כתב שמן הדין מותר לספר לשון הרע על נכרי. אין לעשות זאת כפי שכתב המנורת המאור (פרק י"ח) "כלך מלשון הרע, ואפילו על גוי אל ירגיל עצמו לספר לשון הרע ואפילו על בהמה טמאה". ובשו"ת ארץ צבי (ח"ב חו"מ סי סט), ביאר שאף לנכרי עצמו יש איסור לספר לשון הרע כיון שזה מידות רעות שאף בני נח צריכים להתרחק מהם עיי"ש.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
מותר וחשוב לספר בשבח חבירו, אלא אם כן זה בפני שונא שלו, או במצב שיודע שהדיבור הטוב יגרום לאנשים לדבר בגנותו. ובכל אופן אין להרבות ולהגזים בשבחים בצורה שזה עלול להביא לידי גנותו.
לעמוד השאלהכן, יש לדווח לפיקוח ואין בכך חשש של לשון הרע, כיוון שזה לתועלת הילדים.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
