לכל ההלכה יומית
איסור עשיית מלאכה בחג, נאמר במפורש בתורה רק ביום הראשון של החג וביומו האחרון. ולמדו חכמים ממדרש הפסוקים, שימי חול-המועד אסורים אף הם בעשיית מלאכה, אלא שישנם מלאכות המותרות בהם. ומסרם הכתוב לחכמים לומר איזו מלאכה מותרת ואיזו אסורה. ובארו חכמים שכיוון שעיקרם של החגים ניתנו לישראל כדי שיעסקו בהם בתורה; לכן נאסרה בהם המלאכה. וכל שאסרו לעשות בחול-המועד, אסור אף לומר לגוי לעשותה עבור ישראל.
ראה ויקרא כג, ו-ח; שם לד-לו; חגיגה יח, א; ירושלמי שבת פט"ו ה"ג; טוש"ע ונ"כ או"ח סתק"ל; שם סתקמ"ג ס"א (ע"י נכרי) להרחבת הדברים ראה אנציקלופדיה תלמודית חי"ג ע' קג ואילך.