לכל ההלכה יומית
איסור גניבה וגזלה הוא אפילו "על-מנת לשלם". ובדברים זולים שמנהג העולם שלא להקפיד עליהם כלל, התירו לאדם להשתמש בחפצי זולתו ללא רשות מפורשת, כגון פרחי נוי שנותרו מאירוע כשהדרך לזרקם בתום האירוע, מותר לו לקחתם, בתנאי שלא ניתן לבקש מהבעלים רשות - כי אם אפשר לבקש רשות, חובה לעשות זאת, ולוודא שאכן הוא מסכים; אך אין היתר לקחת רק על סמך ההשערה שמן הסתם הבעלים יתירו לו. ומידת חסידות להחמיר ולא להשתמש בשום דבר של חברו, ללא רשות מפורשת.
ב"ק ס, ב; טוש"ע ונ"כ חו"מ סשנ"ט ס"א-ס"ה; שו"ע אדה"ז חו"מ דיני גזלה וגנבה ס"א-ג, הל' מציאה ופקדון ס"ד וס"ו; וראה פסק"ת סי"ד אות ט ובהע' 78 שם.