לכל ההלכה יומית
נאמר: "זכור את יום השבת לקדשו", וביארו חכמים שיש לקדש את השבת בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש, וביציאתו בהבדלה; מצוות הקידוש לדברי הכל הינה מן התורה, ולדעת כמה מן הראשונים אף ההבדלה הינה מן התורה. ותקנו חכמים שתהא זכירה זו על כוס יין בין בכניסתו בין ביציאתו. ומתחלה תקנו הבדלה בתפלה בלבד ולא על הכוס, מפני העוני וחוסר היכולת להשיג יין, ואחר-כך כשהעשירו קבעוה על הכוס, וכשחזר העוני שבו חכמים וקבעוה בתפלה, ובכדי לשמור על יציבות התקנה, קבעו שאף המבדיל בתפלה עליו להבדיל גם על הכוס אם יש יין בהישג ידו, וכן אם הבדיל על הכוס לפני שהתפלל ערבית יזכיר שוב הבדלה בתפילה.
שמות כ, ח; ברכות לג, א; פסחים קו, א; ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרע"א ס"א, סרצ"ו סי"ט וסרצ"ד ס"א-ב.