האם יש בעיה שבן יהיה עם אביו במקוה?

מקור:

• כתב הרמ"א דאסור לרחוץ עם אביו (או חמיו) במרחץ [שו"ע אבה"ע סי' כג,ו], אך רבים מקלים בזה, כפי שהעידו כבר הראשונים [על הסוגיא בפסחים נא ע"א, חלקם הובאו בב"י וד"מ אה"ע סי' כג], ולימדו עליהם הפוסקים זכות מכמה טעמים, האריך בכל זה בשו"ת להורות נתן ח"א אה"ע סי' סא  ומסיק להתיר, וכן בשו"ת קנין תורה ח"ב סי' לד,ב מסיק להיתר, וכן בהלכות שבת בשבת ח"א עמ' לו הערה 60 מסיק להתיר לטבול יחדיו במקוה. ראה עוד במובא בבירור הלכה ז עמ' רח ואילך, וראה גם בנשמת השבת א סי' קצד [ושם העיר שבזמננו שרבה המכשלה אין לתת לילד ללכת לבד למקוה], ולהלן עיקרי הסברות שנאמרו בזה – 1. שיש לחלק בין מרחץ כעין אמבטיה למקוה [ערוה"ש] והאריך לקיים סברא זו בהלכות שבת בשבת [שם] דאף המרדכי בפסחים שדחה את החילוק בין גיגית למרחץ יקבל את החילוק בין מקוה למרחץ, אלא שעפ"ז  אין היתר להתרחץ במקוה אלא לטבול ולצאת. 2.  בספר הזכרונות לרבי צדוק הכהן מלובלין כתב וז"ל 'דרק בהמרחצאות שהדרך בהם היה רק להזיע ויושבים בטל אבל עכשיו שאין יושבין בטל א"כ י"ל שבמלאכתן טרודים ואין שייך הרהור מ"מ קשה להקל בדינא דגמ' וגם שעכשיו יושבין בטלין'. 3. ובספר פתחא זוטא כתב באהע"ז סימן ח' 'וז"ל לא אוכל להבין איך שנשכח כ"כ המנהג שבכל תפוצות ישראל רוחצין במרחץ בלי שום לבוש ובפרט בעיר קראקא שמחזיקין מאוד מנהגיו של הרמ"א לכן נראה דכ"ז הוא דוקא כשרוחץ עם אביו בפרטיות אבל היכא שרוחצין הרבה בני אדם י"ל דגם מדינא דהש"ס ליכא איסור בזה'. 4.  יש המקלים בבן קטן שאיננו יכול לבוא לידי הרהור. 5.  המהר"ם חלוואה פסחים נא ע"א כתב דכל האיסור הוא דוווקא במרחץ יבש שמגולים ולא במקווה, וראה שם שכותב שכן עמא דבר להקל בזב, היינו שזהו מנהג קדמון שהוא מאשרו. 6. שבאם נזהרים שלא להביט אין בזה איסור. 7.  מש"כ המאירי שכל האיסור הוא מדיני 'כבוד אביו' וא"כ האב שמחל על כבודו - כבודו מחול. 8. י"ל שמכיון דדשו בכך רבים והורגלו בכך כבר אין בזה חשש הרהור, כעין משנפסק ששער בתולה איננו ערוה. 9. בספר בית הלל על אה"ע סי' כג [בסופו] כתב לדייק מלשון הרמ"א דבסי' רמב כתב שנהגו לרחוץ עם אביו במקום שנהגו לילך בבית המרחץ במכנסיים, ואילו באה"ע כתב זאת בסתמא שנהגו לרחוץ עם אביו ללא ההגבלה שהיינו במקום שלובשים מכנסיים, משמע דס"ל שלמעשה המנהג להתיר בכל אופן.