הפרשת חלה שנעשתה לאחר האפיה, ולחמניה אחת לא היתה במקום בו נעשתה ההפרשה, מה הדין?
דבר זה נקרא הפרשה 'שלא מן המוקף', שבדיעבד מועילה, אם אכן בשעת ההפרשה כיוונו גם על לחמנייה זו.
מקור:
- שו''ע יו''ד סי' של"א, סכ"ה.

הרב משה קורנווייץ
לכל השו"ת
דבר זה נקרא הפרשה 'שלא מן המוקף', שבדיעבד מועילה, אם אכן בשעת ההפרשה כיוונו גם על לחמנייה זו.
מקור:
הרב משה קורנווייץ
פעולות שאלה ותשובה
עיסה החייבת בהפרשת-חלה בברכה היא כזו ששיעור הקמח שבה הוא לפחות 1.667 ק"ג, ובפחות מכך (החל מ-1230 גרם) יש להפריש בלי ברכה. אלא ששיעורים אלו הם רק בקמח לבן, אך בקמח מלא כיוון שמשקלו קל במקצת, לכן מתחייב בהפרשת-חלה בשיעור קטן יותר. להלן סוגי הקמחים וחיובם: בקמח מלא - יש להפריש בלי ברכה החל מ-1.150 ק"ג ובברכה החל מ- 1.600 ק"ג. שיפון - החל מ-1.040 ק"ג, ובברכה החל מ-1.391 ק"ג. כוסמין – החל מ-1.175 ק"ג, ובברכה מ-1.640 ק"ג. קמח שיבולת שועל - החל מ-890 גרם, ובברכה החל מ1.197 ק"ג. קמח שעורה – החל מ-1.050 ק"ג, ובברכה החל מ-1.419 ק"ג.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
מספיק להפריש כזית אחד מכל הכמות, עקרונית יש להפריש אחר שהעיסה מוכנה וכל פעם שעושים עסה חדשה יש להפריש מחדש, יש הכשרים המסתפקים בהפרשה בתחילת הליין על כל העיסות שיעשו בו ויש לזה נוסח הפרשה מיוחד.
לעמוד השאלה