דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל השו"ת

פועל החוזר בו - האם מחויב בנזקי המעסיק שנגרמו מהפסקת עבודתו?

לשכיר יום קיימת האפשרות לחזור בו מביצוע עבודתו אלא שהמעסיק זכאי להביא עובד חלופי על חשבון העובד שהתפטר, בכפוף לגובה שכרו. ודנו הפוסקים האם המעביד זכאי לפיצוי, כאשר לא שכר עובד חלופי, וכתוצאה מכך נגרם לו הפסד. יש הסבורים שכשנגרם הפסד למעביד עקב התפטרות העובד או שנמנע ממנו רווח בטוח, העובד נושא באחריות כלפי מעבידו אף יותר מן הסכום שהיה נדרש המעביד לשלם תמורת עובד חלופי. אלא שרווחת הדעה שאף במקרה שנגרם למעסיק הפסד בעקבות התפטרות העובד, אחריותו של העובד מוגבלת לסכום שהיה המעביד זכאי להוציא להעסקת עובד חלופי. וכשאין הסכמה בין הצדדים יש לפנות לבי"ד מוסמך.

מקור:

  • ריטב"א, ב"מ עה, ב
  • נימוק"י ב"מ פ"ו (מו, ב בדפי הרי"ף) ד"ה "עד ארבעים", הובא ברמ"א חו"מ סשל"ג, ס"ו
  • ש"ך שם סקל"ט
  • שו"ת חת"ס חו"מ סקע"ח

פעולות שאלה ותשובה

  • 265 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • אדם ששבר משקפיים באונס ובלי כוונה לחבירו, צריך לשלם על כך?

    אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ואפילו באונסים, מלבד אונסים מיוחדים כגון מי שהניח את משקפיו במקום שאנשים הולכים שם.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    588 צפיות
  • האם מותר לקחת בכוח כסף מאדם שעשה לך נזק ולא מוכן לשלם?

    יש לתובעו לדין, ואם יסרב תתנהג כפי שיורה לך בית הדין.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    716 צפיות
  • האם כשמשלמים לבעל דירה את תשלום השכירות באיחור של כמה ימים זה נקרא הלנת שכר?

    אין עוברים בזה על איסור בל תלין, אבל בוודאי שצריך לעמוד בדיבור ובהתחייבות ולשמור את מוצא פיו, וזוהי חובה גמורה.

    לעמוד השאלה
    הרב שלום דובער יהושע ליפש

    הרב שלום דובער יהושע ליפש

    דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    480 צפיות
  • בחור ישיבה הניח בלילה את משקפיו תחת מיטתו, בבוקר הגיע חבירו להקיצו ובטעות דרך על המשקפיים, האם הוא חייב לשלם על הנזק שנגרם?

    אדם מועד לעולם בין ער בין ישן ואפילו כשמדובר באונס, מלבד אונסים מיוחדים כגון מי שהניח את משקפיו במקום שאנשים הולכים שם. דהנה בשו''ע נפסק, כי המניח את חפציו במקום שדרך להניח בהם חפצים אלו - הנתקל בהם בשוגג והזיקם חייב בתשלומי הנזק, ואילו המניחן ברשות הרבים במקום שלא היה לו להניח חפצים אלו המזיקם פטור - כי הוא אנוס 'שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים', והצ''צ על הש''ס ביאר שאף כאשר הניח ברשות, באם לא היה הנתקל אמור לדעת כי יש שם חפץ הרי הוא אנוס ופטור. א''כ בנדון, אף שהיה לבעל המשקפים רשות להניחם שם, אעפ''כ לא היה לו למעיר לדעת שהם שם, ולכן הרי זה אונס גמור ופטור מלשלם.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    632 צפיות
צור קשר בוואטסאפ