התקרבתי מאוד לחב"ד, ואימי תחי' לא מסכימה שאתחתן עם בחור חבדניק, ומבחינתי זו הדרך הנכונה, מה עלי לעשות?

שאלה זו הטרידה כבר את החסידים הראשונים בתקופת אדמו"ר הזקן, שהרי אותה תקופה כמעט כולם הגיעו מבתים לא חסידיים, ולעיתים רבות אף נגד רצון הוריהם, וכבר אז ענה אדמו"ר הזקן על שאלה זו (ראו מכתב אדה"ז שנדפס במאה שערים אות י ומשם נעתק לאג"ק שלו) שבעניינים של יראת שמים לא מחוייבים לשמוע להורים. גם כ"ק אד"ש התייחס לכך בכו"כ מכתבים (לדוגמא בחי"ג עמ רה) וענה בצורה ברורה כי אין חובה להקשיב להורים שמונעים מילדיהם ללכת בדרכי החסידות. ולהעיר שפעם היה בחור ממשפחת של אדמו"רים שאינם חבדיים שנעשה חבדניק ולמד ב770, וסופר לו שמרוב צער על מה שעשה סבו חלה ממש, ובעקבות כך עלה במחשבתו לעזוב את 770 וכו', כששאל על כך את הרבי השיב לו הרבי - "האמנם באם יעשה יעשה כפס"ד ברור בשו"ע יו"ד סו"ס ר"מ?!" - היינו, האם בריאות סבו תשתפר כאשר הנכד יעשה היפך מההלכה. אלא שיש להבהיר: א. שאין לעשות זאת ב"נצחנות" וביד רמה. ב. יש לנסות דרך שכן האם תהיה מעורבת בשידוך. ג. יש להתיעץ עם משפיעה.