האם תמיד מחויב האדם לתת הלוואה לחברו?
אסור ללווה לקחת הלוואה ולהוציאה שלא לצורך ולאבדה, ואם עושה כן נקרא רשע. וכשהמלווה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זו, מוטב שלא להלוות לו ממה שילווה ויצטרך לנגשו אחר כך ויעבור בכל פעם משום "לא תהיה לו כנושה". כמו כן אין האדם מחויב לתת הלוואה למי שאינו נאמן שמחזיר את הלוואותיו. חיוב ההלוואה מן הדין הוא רק אם יש לו מעות מזומנים, אך אינו חייב ללוות על מנת להלוות לאחרים אף שמצד מידת חסידות יכול לעשות כן, (כפי המסופר בסיפורי רבותינו נשיאנו) , אבל אם יש לו מעות מופקדים אצל אחרים שיכול להלוותם, מצוה עליו לקחת כספים אלו ולהלוותם לאחרים. ואף אם הלווה כבר, ולאחר ההלוואה רואה שהלווה מבזבז את הכסף יכול המלווה לתבוע מהלווה להחזיר את כספו לפני תום מועד ההלוואה.
מקור:
- ראה שמות כב, כד. מכילתא משפטים פי"ט ויתרו פי"א. רמב"ם ריש הלכות מלווה ולוה, וסוף הל' מתנות עניים. וראה בכ"ז טושו"ע חו"מ ונ"כ סימן צז, שו"ע חו"מ סי' עג ס"י, שם סימן לט סי"ז ובנ"כ שם. שו"ע אדה"ז הלכות הלואה. אהבת חסד ח"ב פט"ו. פתחי חושן – הלואה. סה"ש ה'תש"א ע' 44-5. סה"ש ה'תשנ"ב ח"ב ע' 372.

הרב שלום דובער יהושע ליפש