דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

שאלות ותשובות

7 תוצאות

  • בתקיעת שופר אפשר בתרועה לתקוע בצורה איטית שאוכל לספור תשעה?

    כל זמן שזה בנשימה אחת, אפשר לחכות בין קול אחד לשני. אבל יותר טוב לעשות הרבה יותר מ9, כי אין הגבלה למספר התרועות.

    לעמוד השאלה
    הרב מנחם כהן

    הרב מנחם כהן

    רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    331 צפיות
  • שופר מבריק שלא ידוע אם שמו חומר הברקה, האם חוששים שזה חציצה?

    אקדים בקצרה: מעיקר הדין אסור שתהיה חציצה בין פיו של התוקע לשופר, לכן כל צבע שיש בו ממשות מהווה חציצה, וכן צבע ממשי מהווה תוספת על גוף השופר ויש חשש שגורם לשינוי קול התקיעה הבוקע מן השופר. שופר שיש לו הכשר טוב, וודאי שפיקחו על כך שלא קיימת בעיה זו. ההברקה של השופרות המצויים אינה נעשית ע"י צבע, אלא באמצעות מברשות שיוף והברקה מיוחדות, כך שהשופר מבריק מעצו ואינו נחשב לחציצה. אמנם אם צבעו את השופר בלקה אסור לתקוע בו, הן מחמת החציצה הנ"ל והן מחשש שמא תוספת הצבע שעל השופר גורמת לשינוי קול התקיעה.

    לעמוד השאלה
    הרב מנחם מענדל הראל

    הרב מנחם מענדל הראל

    רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    586 צפיות
  • על מה צריך להקפיד בעיקר כשיוצאים למבצע שופר?

    אכתוב כאן את עיקרי העניינים, ליתר הרחבה ראה בספר הלכה למעשה תשרי (מהדורת תש"פ, סוף פ"ז): א. זמן מצות שופר: מצות תקיעת שופר הינה בכל היום עד צאת הכוכבים. אמנם משעת השקיעה ואילך שהוא ספק לילה, יתקע בלא ברכה. ב. הברכה: כאשר התוקע כבר יצא ידי חובתו, לכתחילה יברך האדם היוצא בתקיעה זו ידי חובתו. באם ישנם כמה אנשים – אחד יברך בקול ויוציא את כולם ידי חובה. במקרה שאין השומע יודע לברך – יאמר אתו את הברכה מילה במילה. אך באם אין השומע יכול לומר את הברכה בעצמו ואינו מצליח לחזור על הברכה כראוי אחרי התוקע, יכול התוקע לברך, גם אם התוקע יצא כבר ידי חובתו. והשומע יענה 'אמן'. ג. נשים: נשים יכולות לברך כאשר הן שומעות תקיעת שופר. אך התוקע אינו יכול לברך עבורן באם יצא כבר ידי חובתו – אלא הן יברכו לעצמן. באם אינן מעוניינות לברך, יתקע עבורן ללא ברכה. ד. מספר התקיעות והלכותיהן: חיוב השמיעה הוא 30 קולות (תשר"ת שלוש פעמים, תש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים). בתקיעת 'תשר"ת', צריך שהשברים והתרועה יהיו בנשימה אחת, כמו ב'תקיעות מיושב'. בעת 'מבצע שופר' יש לשים לב, אשר גם כאשר השומעים ממהרים – התקיעות נעשות כהלכה. ובעיקר יש להשגיח, אשר: א) אורך התקיעות הוא כפי ההלכה. ב) יש הפסק של נשימה בין כל תקיעה ותקיעה. כשאי אפשר כלל לתקוע 30 קולות, יתקע 10 קולות (תשר"ת תש"ת תר"ת) ללא ברכה.

    לעמוד השאלה
    הרב שמואל מקמל

    הרב שמואל מקמל

    מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

    743 צפיות
  • האם מותר שעל השופר יהיה מדבקה של שם וכדומה?

    אין בעיה, רק שלא תהיה בקצה השופר במקום שהתוקע מכניס את פיו.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    910 צפיות
  • מצאתי בשופר שלי בקצה הרחב שלו סדק באורך של כס"מ או 8 מ"מ, האם הוא כשר לתקוע בו? האם זה פוסל?

    אם הסדק נמצא ומתפשט מסוף השופר בצד הרחב (לכיוון הצד הצר), אין לתקוע בו לכתחילה (אלא א"כ אין שופר טוב ממנו) ובדיעבד כשר.

    לעמוד השאלה
    הרב אייל פלד

    הרב אייל פלד

    מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    603 צפיות
  • האם מותר להשתמש בשופר של אדם המונח בבית הכנסת, ללא ידיעתו?

    מותר להשתמש בשופר באותו מקום שנמצא בו, אף ללא רשות הבעלים מכיוון שמן הסתם נוח לו לאדם שיעשו מצווה בממונו בדבר שאין בו חסרון כיס, אך אין להוציא את השופר ממקומו ללא רשות.

    לעמוד השאלה
    הרב מנחם מענדל ויינר

    הרב מנחם מענדל ויינר

    הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

    206 צפיות
  • האם לנשים מותר לאכול לפני תקיעת שופר בראש השנה?

    אם קשה להן להמתין יכולות לאכול, מכיון שאינן חייבות מן הדין בתקיעת שופר.

    לעמוד השאלה
    הרב אברהם הרוניין

    הרב אברהם הרוניין

    רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    671 צפיות
צור קשר בוואטסאפ