שאלות ותשובות
33 תוצאות
-
האם ממשיכים להגיד 'לדוד ה' אורי' גם אחרי יום כיפור?
-
אין לי מספיק זמן לומר את כל הקרבנות בתפילת שחרית, האם יש חלקים בקרבנות שחשוב לי כאישה לומר בשחרית?
-
אישה אומרת מודה אני בקמץ או בסגול?
-
האם בחול המועד מוסיפים בברכת מעין שלוש וזוכרנו לטובה וכו'?
-
בעלי מקורב לחב"ד אך מתפלל בנוסח ספרדי ולא מעוניין להחליף נוסח, אני רוצה שלפחות בהבדלה יבדיל לפי נוסח חב"ד, האם זה בסדר שבכל התפילות הוא מתפלל בנוסח ספרדי ובהבדלה יאמר לפי נוסח חב"ד?
לא, שיגיד כמו שרגיל. אין בעיה בהוספות של ראשון לציון הנה הנם וכו' וכן בהצליחה לימודנו וכו'.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
461 צפיות -
האם גם במנחה אומרים לדוד ה' אורי וישעי?
-
האם מותר לעבור להתפלל בנוסח האריז"ל למרות שהורי ומשפחתי במשך דורות מתפללים בנוסח שונה?
אדמו"ר הזקן עצמו, כל חסידיו ולאחר מכן כל מי שהצטרף בכל הדורות, וכן תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, והרבה גדולי עולם בנגלה ובנסתר, עברו מנוסח אחר בו התפללו אבותיהם לנוסח האריז"ל.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
748 צפיות -
האם ראוי לתת לשליח ציבור (חיוב) להתפלל בנוסח אחר בבית כנסת חב"ד?
לא משנים ממנהג המקום וגם בעל החיוב חייב להתפלל בנוסח של המקום (אך בתפילת לחש יכול להתפלל בנוסח שלו).
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
373 צפיות -
באמירת 'לשם יחוד' לפני ברכת ברוך שאמר, אומרים 'יו"ד ה"א בוא"ו ה"א' או 'יוד ק"א בוא"ו ק"א'?
-
כאשר יש ברית בעשרת ימי תשובה האם אומרים בבית הכנסת אבינו מלכינו בתפילה?
אין אומרים אבינו מלכנו כשיש ברית בבית הכנסת ואין אומרים תחנון.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
388 צפיות -
האם אפשר בערב שבת לקרוא את התרגום העברי של פתח אליהו במקום המקור?
יש ענין לקרוא את המקור דוקא. אפשר בנוסף למקור לקרוא גם את התרגום העברי.
לעמוד השאלה
הרב דניאל גראבסקי
180 צפיות -
מי ששכח לומר "ועל הניסים" בתפילה ובברכת המזון, כיצד ינהג?
את ימי החנוכה קבעו חכמים "בהלל והודאה", ותקנו לכך את נוסח "על הניסים" בברכת הודאה בתפלה ובברכת המזון. מי ששכח ולא אמר "ועל הניסים" בתפלה, אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל הניסים", ואם כבר אמר "ה'" - אינו חוזר. וכתבו הפוסקים שיאמר קודם יהיו לרצון האחרון "יהי רצון מלפניך שתעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיהו..". וכן בברכת המזון, אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל הניסים", ואם כבר אמר "ה'" – אינו חוזר, ולפני "הרחמן הוא יזכנו", יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו..". וכן הוא הדין בפורים.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
787 צפיות -
בראש חודש אלול אומרים לדוד ה' אורי אחר שיר של יום או אחר מוסף?
-
בברכת המזון אומרים 'עול גלות' או 'עול הגוים'?
-
בן חו"ל המבקר בארץ ישראל (כשבארץ כבר התחילו לומר ותן טל ומטר) וצריך לעמוד חזן, מה יאמר "בברך עלינו"?
כאשר נמצא בארץ צריך להגיד 'ותן טל ומטר' כבני א"י, ואף אם חוזר לחו"ל ממשיך לומר גם שם ותן טל ומטר.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער יהושע ליפש
557 צפיות -
האם אומרים אבינו מלכנו הארוך היכן שאין ספר תורה?
-
בקרבת ביתי יש בית כנסת תימני. כשאני הולך להתפלל שם האם להתפלל בנוסח חב"ד או להתפלל בנוסח שלהם?
-
האם צריך לומר בני ברית כולנו יחד בברכת המזון כשיש עובד גוי בבית?
-
האם יש עניין לומר עלינו לשבח עם הקהל - בציבור גם כאשר לא מתפללים?
-
האם אומרים שש זכירות גם בשבתות וחגים?
-
אם אני מתפלל תפילת שמונה עשרה ומתערבב לי הברה אשכנזית עם ספרדית צריך לחזור ולהתפלל שוב?
לא צריך להתפלל שוב, אבל להבא יש להתפלל בהברה שאתה יכול להתפלל בצורה אחידה.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל הלפרין
92 צפיות -
בתפילת שחרית, באמירת "אל תירא" ו'שש זכירות, האם יש לעמוד או שאפשר לומר בישיבה?
-
האם כאשר חל יום כיפור בשבת (כמו השנה) אומרים אבינו מלכנו בערב יום כיפור?
-
אם התפללתי תפילת שמונה עשרה במהירות אני יכולה לחזור עליה שוב?
כן אבל צריך לחדש בה איזה דבר. שיחדש איזה דבר בברכה אחת מן האמצעיות מעין הברכה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
98 צפיות -
האם יש לומר כל יום פרשת המן בהשכמה, כסגולה לפרנסה?
בשלחן ערוך מובא שטוב לומר פרשת המן בכל יום, והטעם: "כדי לחזק בטחונו בהקב"ה" "שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה פרטית ואין ריבוי ההשתדלות תועיל מאומה", אבל אדמו"ר הזקן בסידורו השמיט זאת, והוא על פי דברי האריז"ל (שער הכוונות), שאמר, שעל פי הזהר אין לבקש צרכיו לפני שביקש צרכי שמים. (ועוד סיבות).
לעמוד השאלה
הרב נתנאל לייב
451 צפיות -
האם צריך לעמוד באמירת הקורבנות ובאיזהו מקומן?
-
צריך לומר את 'אנא בכח' בלחש רק בקבלת שבת או תמיד?
-
מזדמן לי הרבה פעמים להתפלל שחרית במניין אשכנזי והם נוהגים לומר עלינו לשבח מייד לאחר 'ובא לציון' האם צריך להגיד איתם? וכן לא אומרים תחנון במנחה, האם לומר ביחיד?
יש עניין לומר עלינו עם הציבור, הוראתו המפורשת של כ''ק אד''ש בעניין שיש לומר עלינו עם הציבור ובשתי הפעמים יאמר את כל עלינו. תחנון בזמן שמנהגנו לומר – יאמר, אם לא יעורר מחלוקת וכדומה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
710 צפיות -
האם במניין חב"ד- שבו רוב המתפללים הם מאנ"ש, ואחד המתפללים אומר 'ברכו' בסוף התפילה האם צריך לענות?
אדמה"ז כותב שאין אנו אומרים 'ברכו' בסוף התפילה אלא בשבתות, בכל זאת אם יש מישהו שאומר, עונים אחריו.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
403 צפיות -
חיוב המתפלל במנין שאומרים ספירת העומר אחרי עלינו, יאמר קדיש גם אחרי עלינו וגם אחרי ספירת העומר?
יותר נכון לומר רק קדיש אחד ובמקרה זה בסיום ספירת העומר, אך אם מנהג המקום לומר גם קדיש אחרי עלינו ולא מסכימים לוותר עליו, ניתן לומר גם קדיש אחרי עלינו.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל ויינר
98 צפיות -
מדוע בסידור חב"ד ישנם קטעים שחב"ד לא אומרים כמו ושמרו בערבית לשבת?
ושמרו יש בזה הפסק בתפילה, עיין באריכות בספר שער הכולל שנכתב כביאור על הנוסחאות המיוחדות שבסידור של אדה''ז.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
407 צפיות -
האם בחור שאינו נשוי ועומד חזן בראש השנה צריך ללבוש טלית?
נוהגים שלא ללבוש טלית. אם מדובר בבית כנסת לא של אנ"ש וזה חשוב להם אפשר ללבוש בלי לשים על הראש.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער יהושע ליפש
527 צפיות -
האם צריך לומר וידוי ביחיד בבין השמשות של יום כיפור?
