שאלות ותשובות

בט"ו מנחם אב (וכן בי"ד מנחם אב במנחה) לא אומרים תחנון.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה תחנון

בשאלה זו של עריכת רשימה ממוספרת, אם יש בה משום האיסור למנות את עם ישראל, דן באריכות גדולה הר"א וולדיבררג בספרו ציץ אליעזר, ומביא שם שאם עורכים טבלה ממוספרת ואחר כך ממלאים בה את השמות, אין איסור. כי האיסור הוא כשסופרים את הגופים של הנספרים כשהם עומדים מול הסופר אותם. ומביא עוד היתרים כאשר זה לצורך מצווה וכדומה שמותר לספור ע"י דבר אחר.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

הרבי מביא שחובה להצביע בבחירות למפלגה החרדית ביותר - דהיינו מפלגה שתשמור על שלושת השלמויות, שלימות התורה שלימות העם ושלימות הארץ. ומי שלא מצביע מגביר את כח אלו המנגדים לה' ולתורתו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בעת אמירת הברכה יש להיזהר להתרכז ולהבין את כוונת הברכה שמברך בה את ה', ולא יהיה לבבו פונה לדבר אחר בעת שמוציא בשפתיו את מילות הברכה. התיבות הנחשבות כעיקר הברכה הן: "ברוך", הזכרת שם ה', וכן הזכרת המלכות בברכה "מלך", וכן הזכרת הדבר שמברך עליו כגון "בורא פרי האדמה" או "שהכל נהיה בדברו" וכן בברכות המצוות – הזכרת המצווה אותה מקיים. אלא שבדיעבד יצא ידי חובת הברכה גם אם לא כיון בה אלא רק אמרה.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כוונה ברכות

בהחלט, הרבי כותב גם לגבי בחירות עירוניות שיש להצביע לחרדים לדבר ה'.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

אין בעיה להשתתף בהגרלות שבהן זוכים בפרס שנקבע (ולא שהזוכה מקבל את הכסף של האחרים). הרבי מה"מ ענה בחיוב לשאלות על השתתפות ב"לוטרי".

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גורל

אם אפשר בקלות שיהיו בין צפון לדרום עדיף, אם לא זה בסדר גם בין מזרח למערב.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש בדבר חשש סכנה ולכן ראוי להמנע מלכבות גפרור ברוח פיו.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כיבוי נר בפה

מצווה עוברת קודמת למצוה שאינה עוברת, לכן עדיף לסעודת המצוה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שמחות

ישנו איסור לעשות מנורה בת שבעה קנים, אפילו כשהיא לא באותה צורה בדיוק כפי שהייתה בבית המקדש (ראה יו"ד סי קמא סעי ח ובמה שדן בזה הפ"ת ס"ק יד). באם לא עבר על איסור עשיה, כגון, במקרה שגוי עשה אותה, נחלקו הפוסקים האם יש איסור להשהותה בביתו. דעת הגר"א (יו"ד שם ס"ק כא) - שאסור להשהותם (וכ"נ בדברי הברכ"י שמחמיר בזה). לעומתו דעת התפארת למשה שם שמותר להשהותם והביאו לדינא הפתחי תשובה (ס"ק יד) וראה ב׳מקור מים חיים׳ שאחר שהביא את כל שיטות הראשונים בסוגיא הוכיח שלדינא אין להחמיר בזה. ולכן המקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

יש מהפוסקים שדימו זאת לאמור במסכת פאה 'בדלית ובדקל אינו כן אפילו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אמר לחלק לזה שומעין שאמר כהלכה' ולכן זה תלוי בנוהג הרגיל באותה עונה ובחורף שומעים לזה שקר לו ובקיץ לזה שחם לו. ויש אומרים שהולכים אחר הרוב כמבואר בשולחן ערוך 'כל צרכי ציבור שאינן יכולין להשוות עצמן יש להושיב כל בעלי בתים הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים וילכו אחר הרוב ואם המיעוט ימאנו הרוב יכולין לכוף אותן'. ויש אומרים שכיוון שהכל חולים אצל צינה יש להקשיב למי שמצטנן מהקור. ולמעשה יש לדון במידת צדק ויושר בכל מקום לפי עניינו, והטוב ביותר הוא להגיע להסכמה, מתוך התחשבות הדדית ובאופן של לפנים משורת הדין. .

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חולה שונות

אין לשחק בקלפים אלו, יש בהם טומאה גדולה, וכפי שהעיד על כך רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

נאמר בגמרא: "אסור לישב על גבי מטה שספר-תורה מונח עליה". וכתבו הפוסקים, שמשום מידת חסידות, יש להגביה את ספר התורה שלושה טפחים - וטוב יותר שיהיה גבוהה עשרה טפחים, אף שמצד הדין די בהגבהה של טפח אחד. ואף שהדבר אמור בספר תורה, יש לנהוג כך אף ביתר ספרי קודש. אולם לגבי ספרים המונחים בארון על יד הקיר, או בארגז על הרצפה, יש להקל ואין צורך שיהיו גבוהים אפילו טפח. כמו כן, אסור לשבת על ספסל שמונחים עליו ספרי-קודש, אלא אם כן מניח תחתיהם דבר גבוה קצת, ויש שהצריכו שיהיה אותו דבר בגובה טפח, וכתבו הפוסקים שהמחמיר בזה תבוא עליו הברכה .

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

ספרי קודש

אין איסור צער בעלי חיים כאשר הדבר נעשה לצורך האדם, אך במקרה זה אין ממש צורך לאדם מהדגים, ולכן לא ראוי ליהודי ליהנות מגרימת צער לבעלי חיים.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

צער בעלי חיים

אין בעיה, רק כשהוא עצמו מסתפר וראשו מגולה, נכון שלא ללמוד, אך בהרהור אין בעיה.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה תספורת

הרואה את חורבן ערי יהודה, ירושלים, ומקום המקדש לאחר שעברו לפחות שלושים יום מראייתו הקודמת אותם, חייב לקרוע את בגדו. ולמעשה כתבו כמה מן האחרונים שבראיית הכותל המערבי לבד אין לקרוע אלא על ראיית מקום המקדש עצמו (או המסגדים שעליו), ויש נוהגים שלא לקרוע בכל יום שא"א בו תחנון. ולמעשה נהוג לעלות לכותל בימים שאין קורעים (כגון בחוה"מ), או שלובשים בגד שאול, ובכך לא יצטרכו לקרוע.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הכותל המערבי קריעה

לכתחילה ראוי שלא, אך בעת הצורך ניתן.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כיבוד הורים תספורת

מותר ואף צריך ללמד גוי חסידות, אלא שיש ללמד אותו נושאים הקשורים לאמונה באחדות ה' שזה נכלל בשבע מצוות בני נח.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

לימוד תורה

מדליקה נרות שבת ביד שמאל.

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת הדלקת נרות איטר יד

אמנם יש שפסקו כך, אך לפועל אין מנהגנו לברך.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

בת מצווה

אפשר לעשות התרת נדרים בפני שלשה. כמו"כ אם יוצא מהבידוד או שיוכל לעשות בפני שלשה לפחות (או עשרה) במהלך עשרת ימי תשובה - יעשה כן. אם אין אפשרות כזו - ניתן באמצעות הטלפון או המחשב - כאשר המתירים יושבים יחד באופן פיזי.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילת יחיד התרת נדרים ערב ראש השנה קורונה

רק לטיול אסור, אם יש בזה הוספה בלימוד תורה או פרנסה יש היתר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ארץ ישראל

אין כל בעיה, אין כלאים בנטיעת עצים זה על יד זה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כלאים

באותה העיר אין בעיה. הבעיה היא בקירבה הרבה יותר גדולה שגורמת להם בתדירות להתקל אחד בשני.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גירושין

הספר כשר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דיני סת"ם ספר תורה

מותר לקבל כסף על אמירת תהילים. וכן בפועל נהוג בכמה מקומות אמירת תהילים בתשלום, כמו בחברת תהילים בקבר דוד המתקיימת על פי הוראת אדמו"ר מוהריי"צ.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה וברכות תהילים

מותר, ואם הן גדולות מצוה לגזור אותן לכבוד החג.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גזיזת צפרניים ראש השנה

מותר, לכל העדות.

הרב שלום דובער יהושע ליפש

דיין, ומורה-צדק, חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גזיזת צפרניים

אף שיש מקום להתיר הרהור בדברי תורה בחדר אמבטיה, אך בפועל בדרך כלל יש גם שירותים בחדר ובשירותים אסור להרהר דברי תורה. וגם אם אין שירותים כאשר הוא עצמו לא לבוש, אין לחשוב בדברי תורה.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

דברי תורה בית המרחץ

הקלף צריך להיות מעובד לשמה ע"י ישראל. ויש מעלה כאשר כל העיבוד נעשה ע"י ישראל ולא ע"י מכונות.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כתיבת סת"ם

על פי נגלה שמאל ואחר כך ימין.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

בשולחן ערוך כתב אדה"ז שנהוג להגיד פרשת המן, מאידך אדמו"ר הזקן אינו מביא את זה בסידור. והעיר על כך הגר"ח נאה על פי המובא בשער הכוונות "הייתי נוהג לומר בכל בוקר קודם התפלה פרשת המן ועשרת הדברות וכיו"ב בפרשיות אחרות ומנעני מורי ז״ל שלא לאומרו". וכפי נוסחת אדמו"ר ז"ל בסידור עפ״י האר״י ז״ל כן הוא גם במשנת חסידים מס׳ תפלת מעשיה. ולהעיר שבמגדל עז מסופר שאדמו"ר המהר"ש שלל קיומם של מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית, באומרו: "אצלנו מקובל ש'כתוב בספרים' אומרים רק על מה שכתוב בגמרא, במדרש, בזוהר ובעץ חיים, ויותר מזה אין כזה דבר "כתוב בספרים"..."

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

ראוי ונכון לשמוח ולהודות לה', כפי שאנו מודים על מפלת המן, פרעה, אנטיוכוס ועוד. הפסוק "בנפול אויבך" אינו מתייחס לאויבי עם ישראל כולו.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

איטר יד יטה את ראשו על יד שמאל הן בשחרית והן במנחה, כיון שהשכינה נמצאת בצד ימין שלו וכשנוטה לשמאלו פניו לכיוון השכינה הנמצאת בימין.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

איטר יד תפילה

מותר. רק לא להסתכל לכיוון שלהם.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה צניעות

מותר.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

משחקי ילדים

סימון שיש בו תועלת ללימוד, מותר לסמן בספרים.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ספרי קודש

לא כותבים סת"ם בניטל.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ליל ניטל כתיבת סת"ם

נאמר "ולמדתם אותם את בניכם", ולמדו חכמים שכשם שאין האב מצוּוה ללמד את בתו; כך אין האשה מצוּוָה ללמוד בעצמה. אלא שצריכות הנשים ללמוד עניינים השייכים אליהן ומחויבות בהן, ולכן מברכות אף הן את ברכת התורה קודם הלימוד. ויש שכתבו שמותר לאשה ללמוד תושבע"פ מיוזמתה ואף מקבלת על כך שכר. ובדורנו מעורר הרבי שמעבר לשיעורים היומיים, ולימוד חסידות ההכרחיים אף לנשים, צריכות הבנות ללמוד תורה בבתי הספר, ובייחוד נוגע הדבר לחינוך הבנים שכן האם נמצאת לרוב בבית, ובניה הקטנים מפנים אליה שאלות בתורה, ואף עוקבת אחר לימודיהם בת"ת, על כן צריכות הן לרכוש ידיעה כללית בתושבע"פ משנה וגמרא.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ושננתם לבנך נשים

המנהג שנשים לא עושות קידוש לבנה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נשים קידוש לבנה

אין חילוק בין אביו לאמו לעניין זה, ואם הכיסא מיוחד לה - אין לשבת בכיסא זה.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כיבוד הורים

אומרים, וגם המתפלל ביחיד אומר. פתיחת הארון היא מנהג נוסף על עצם האמירה.

הרב דניאל לנאו

מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה קורונה עשרת ימי תשובה תפילה מחוץ לבית הכנסת

מותר, כיוון שזה המקום שלהם, זה מכובד ואין כאן בזיון לספרים.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

ספרי קודש

לכתחילה יש להקדים את תפילת ערבית מדין תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. אך אם חושש שאחרי תפילת ערבית לא תראה הלבנה, או שלא יהיה לו מנין לקידוש לבנה יקדים קידוש לבנה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה שבת קידוש לבנה

שמע קדיש בזמן אמירת הברכה (אחרי המילים "ברוך אתה ה'.. וברוח פיו כל צבאם") - יענה בקדיש על אמן יהא שמיה רבה ואמן על המילים דאמירן בעלמא ואמרו אמן, אך לא על שאר אמנים שבקדיש. אם אמר לו חברו 'שלום עליכם' לא יענה 'עליכם שלום'. כאשר אומר את המילים הראשונות בברכה ("ברוך אתה ה'.. וברוח פיו כל צבאם"), וכן כאשר אומר את חתימת הברכה ("ברוך אתה ה' מחדש חודשים") - לא יענה כלל. אם ענה 'אמנים' המותרים סמוך לחתימת הברכה - יתחיל שוב מהמילים "שהם עתידים", כי צריך לומר מעין (תוכן) החתימה סמוך לחתימה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה קידוש לבנה הפסק בתפילה

כותב אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה: "כל אדם צריך להיזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאוזניו כל מה שלומד בין במקרא משנה ותלמוד אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר. וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא אינו יוצא ידי חובת מצות ולמדתם אותם...". אמנם כ"ק אד"ש מה"מ מבאר שאף מי שלומד בהרהור נחשב לו לימוד תורה אלא שלא מקיים את מצות לימוד תורה, ויתירה מזו שאינו מקיים רק את מצות ולמדתם אותם, אך מקיים את מצות והגית בו יומם ולילה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

בגמרא נאמר: "אמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום, אלא לך לשלום. שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד') לך לשלום - עלה והצליח, דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב' ט"ו) לך בשלום - הלך ונתלה".

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מצב חירום

בעת התגלות משיח יש לברך שתי ברכות: חכם הרזים ושהחיינו. אלו הברכות שיברכו על ראיית מלך המשיח עצמו, אך יתכן שיברכו ברכות אחרות על הגאולה ותחיית המתים.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

גאולה ברכות

לצורך לימוד, מותר.

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ספרי קודש

כן. על פי הקבלה יש לטבול במלח ג' פעמים. ובכל מקרה נהגו להניח מלח על השלחן, כי השלחן דומה למזבח והאכילה כקרבן, ונאמר "על כל קרבנך תקריב מלח".

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה בציעת הפת